ונזכור את כולם

רגיל

את היפים והמכוערים


את בני הזוג והאבות, בנות הזוג והאימהות


שלא היו בני אדם מושלמים בחייהם


היו להם אוהבים ואולי גם שונאים


והם, כמונו, רצו להמשיך לחיות


לאהוב, ללמוד, להתפתח, לגדל ילדים


ולא זכו לכך


 


ונזכור את כולם


את ההורים השכולים שאחרי שהמצלמות הלכו נשארו בכאבם


ואת האחים השכולים והחברות השכולות והאלמנות השכולות


(וגם אלמנים חברים וילדים).


כולי תקווה שעם הכאב ימשיכו לחיות.


והחרדה לופתת, רק שלא ניכנס לקבוצה הזאת לעולם.


 


הגעתי דרך חוקרת מוח לבלוג של אלכס שאיבדה את חברה אייל. היה בבלוג את כל מה שחסר לי ביום הזה. הפנים של האדם שהלך כמו שהוא.  והיה לו יום הולדת בתאריך של נולי. עובדה קטנה וטריוויאלית שמחצה לי את הלב.

»

    • כל שנה אני נאבקת מחדש למצוא את החיבור האישי שלי ליום הקשה הזה. קשה לי לא לכתוב עליו אבלמפחידות ומרתיעות אותי הקלישאות הכמעט מתבקשות אז אני מאד שמחה שהצלחתי לגעת.

  1.  קראתי את אלכס ונפעמתי והתרגשתי.
     ונזכור כולם:
     את הגיבורים שנפלו בשדה הקרב
     וגם את אלו שנמצאו במקום הלא נכון בעת שנפלה שם הפצצה.
     את זה שחרף נפשו להציל פצוע
     וגם את זה שבדיוק עשה את צרכיו בשרותים כשנפלה שם הפצצה.
      את יפי הבלורית וגם את הקירחים
     את יפי התואר וגם את הכעורים
     את נקיי הכפיים וגם את אלו שלא הלכו בדרך הישר
     את הטובים וגם את הרעים
     את החכמים וגם את הטיפשים  
                 אף אחד לא היה מוכן באמת להקריב את חייו למען המולדת.
                                      

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s