תשמרו על החומר שלכם יותר טוב

רגיל

 


לא מתאים לי לכתוב על אקטואליה או פוליטיקה ואני גם לא אדם שמנוסה בזה ובעיקר נוהגת לברוח מדיונים פוליטיים כמו מאש ובכל זאת רציתי לכתוב על התחושות שלי בפרשת ענת קם.


 


1. לא ברור לי איך חיילת צעירה יכולה להיכנס באין מפריע למסמכים שמוגדרים כמסווגים ועוד לצרוב אותם על שני דיסקים. אם זה מצב אבטחת המידע של הצבא פלא שלא קרו דליפות חמורות בהרבה.


2. להשאיר עיתונאית 12 יום במעצר בית (אבל עם גישה לאינטרנט-חה!) מבלי שאיש יורשה לדון בפרשה ומבלי שההגנה תוכל לדון בחומר זה לא תקין בלשון המעטה. אם לנאשמים מסוכנים בהרבה ניתנה האפשרות אז למה לא לה.


3. להאשים את ענת קם בריגול רק כי אין הגדרה חוקית למה שעשתה זה אבסורד.


4. על העיתונות מוטלת צנזורה כך שלמעשה החומרים המוגדרים כרגישים (רק לי יש הרגשה שידו של הצבא קלה על ההדק בהגרת חומר ככזה?) פשוט לא יוצאים החוצה. נכון שתיאורטית העיתונאי יכול היה להפיץ את החומר לגורמים עוינים אבל הוא השתמש בו בפועל לכתבות שעברו את אישור הצנזורה. זה בהחלט מעורר חשד.


5. כמו שחנוך דאום כתב. לא יזיק שהצבא יתאים את הגדרות הצנזורה לעידן  המודרני הכולל אפשרויות תקשורתיות שלא היו קיימות בזמנו.


6. יש לי תחושה שענת קם הולכת לספוג בגדול על כל המחדלים שצוינו וזאת בלי קשר לחומרת העבירה. זה לא שאני חושבת שהיא לא עברה על החוק אבל צריכים לשפוט אותה בצורה הוגנת. העלמת המקרה שלה מעין הציבור גורמת לי לחשוד שזה לא מה שיהיה כאן.


 


 

»

  1. אותי זה לא מפליא שיש לה גישה לחומר מסווג. אחרי הכל היא חיילת בצהל שנשבעה אמונים והיה לה סיווג בטחוני גבוה. היא ישבה בתוך לשכת האלוף ואין מנוס שמידע חשוב יזרום אליה.
    גם כשאני הייתי בצבא היה לי מידע מסווג לא ככ רגיש אבל לא העזתי אפילו לספר לבני משפחתי. לא על כוננות, לא על ריכוזי כוחות ולא על יציאה למבצעים.
    זוהי תמימות לומר שהמעשה שלה לא חמור.
    היא מסרה מידע מסווג לעיתונאי. מידע סודי וסודי ביותר. לעיתונאי מהשמאל שהעיז ופרסם את המידע הזה. עוד בלי קשר לתוכן. היא לא מסרה את המידע לכתב ידיעות או מעריב אלא לכתב הארץ  – עיתון שידוע במגמתו הפוליטית.
    אני אשמח אם היא תמצה את הדין עד תומו.

    • שוב, לא אומרת שהיא לא עברה עבירה.
      ממה שהבנתי היא הייתה פקידה. זה לא נשמע כמו תפקיד בסיווג בטחוני גבוה אבל מצד שני אני לא מספיק מכירה את המערכת הצבאית.
      היא שיחקה באש, אין ספק אבל יש לזכור שהיא לא מסרה את החומר למדינה עוינת או לגוף עוין בהשוואה לקודמיה שהורשעו בריגול. הרבה נעשה לדעתי מתוך תמימות של נערה בת 18.
      ושוב, מה שאסור היה שיצא לא יצא כי יש צנזורה גם על כתבות עיתונאיות.

      • זו די התממות לומר שהיא לא מסרה מידע למדינה עוינת. היא מסרה מידע לגוף עויין שפועל בחסות חופש הדיבור וחופש העיתונות קרי עיתון הארץ. יותר פשוט להפגש עם אורי בלאו מאשר עם אימעיל הנייה ולמסור לו מידע. אורי בלאו כבר המשיך את היתר . קשה לי לקרוא תמימות של בת 18 למי שאוגרת חומר באופן שיטתי ומוסרת אותו לידיים עוינות שנקראות ידידותיות. לי זה נראה מעשה מתוחכם מאוד. אני לא יודעת כמה יש היום צנזורה על עיתון הארץ או בכלל. כדאי שתהיה .

      • יש צנזורה על כל ידיעה צבאית שיוצאת מכל עיתון ישראלי. בסדר, מעשה לא אחראי ואני לא מתייחסת לתוכן המידע שמציג התנהלות לא תקינה של הצבא שאמור להיות גוף שפועל בחסות החוק. לא אומרת שזו לא עבירה על החוק אבל ראבק, מכאן ועד ריגול…

      • נכון שאי אפשר לקרוא למעשה ריגול קלאסי כי היא לא מסרה את המסמכים לגורם זר. אך היא מסרה את המסמכים לגורם עוין מקומי שאפשר לקרוא לו מתווך. חלק מהמסמכים הוא הוציא לתקשורת ומה עם החלק השני?
        אני לא ככ מכירה את נושא הצנזורה, לי נראה שהיא לא עובדת בכלל.
        סהכ זה עסק מסובך שמורכב מיותר מגורם אחד ולכן קשה להצביע על האשם. ענת, העיתונאי או העיתון.
         

  2. כדי שאוכל לפתוח מסמכים עם סיווג גבוה הייתי חייבת לעבור הכנה עם מבחן שבא יחד עם הדרגה הבאה! (בתקופתי לא כל חיילת קיבלה דרגת סמלת!)
    אבל מה אפשר לצפות מצבא שמקל על משמעת לבוש החיילים (תיק חיילת, נעליי חצאית/ספורט שחורות, גומיות במכנסיים בגובה הנעליים הצבאיות)
    אני נשפטתי על יותר משתי טבעות בעשר אצבעות..
    היום רואים חיילות שמעצרות את המכנס לגיזרת אינסטלטור+סקיני, עם תיק בשלל צבעים..
    זאת לא ממש בעיה לשמור מסמכים על דיסק, הבעיה היא שיש את האפשרות הזאת, אם הצבא אפשר את זה אז למה הפליאה?
    זה נכון שזה חיוני, אז שיכינו מצגות על שקפים כדי להעביר מידע ממקום אחד לאחר.
    אם יש בצבא מחשבים עם יציאות usb וכונן צורב דיסקים, זה כאילו הזמינו את הגנב לפירצה.
    אני לא מצדיקה אותה, אני רק מציינת את הקלות הבלתי נתפסת, כי בעורף הצבא הפך להיות צבא של שוקולד.

    • מבלי לחשוף חומרים רגישים של אירגון אחר. האירגון הממשלתי בו עובד טוליו מקפיד בהרבה על אבטחת המידע שלו. כמו שאת אומרת, אין גישה לusb ואי אפשר לצרוב . הרבה מהחומרים שם מסווגים ברמות שונות ואפילו לא כל עובד יכול להגיע לכל מסמך אז זה אומר שהצבא פשוט התרשל והיה יכול להגיע למצבים רגישים בהרבה. אולי שכחו עד כמה אפשר בקלות להעביר מידע בלי ההגנות המתאימות. קיבינימט, איזה טמטום.

  3. היא במעצר בית הרבה יותר מ-12 יום – יותר בכיוון של שלושה-ארבעה חודשים.

    וחוקי הצנזורה באמת כל כך מיושנים פה, שאפשר להתחרפן. והכי מפגר זה שאם הכל פורסם באישור הצנזורה, אז מה הבעיה עכשיו?

    • זה עצוב שהצבא אמור להיות גוף שמאמינים לו ולנימוקיו הבטחוניים. אני הרבה יותר חושדת בגלל שמרבים להשתמש בנימוק הזה.
      הייתי יותר רגועה לו הייתי יודעת שהיא נשפטת בהליך משפטי תקין. לדעתי אגב היא לא מקרה יחיד שעוקפים הליכים משפטיים ומפירים זכויות. פשוט לא על כולם שומעים.

      • בסוף היא בטח תקבל מאסר על תנאי ואת הנזק היא כבר עשתה!!! מה טלי פחימה קיבלה? ממש "מסכנה". היתה צריכה לחשוב לפני שהיא הדליפה חומר מסווג. זה לא נראה תמים בכלל.

      • לא טענתי שהיא עשתה את זה בתמימות.
        עוד דבר שראוי לתת עליו את הדעת זו האתיקה העיתונאית של העיתונאי שלמעשה קיבל חומר מסווג שלא כדין, חשף את המקור שלו והשתמש בחומר. לדעתי יש לו חלק לא קטן באשמה.
        (לא סתם המערכת המשםטית לא מרשה להשתמש בראיות שהושגו שלא כדין. זה יכול אפילו להביא לזיכוי רוצח).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s