שפה

רגיל

ללמוד שפה זה לגלות ארץ לא נודעת, זה לגלות תרבות שלמה עם ניואנסים קלים. זה כמו לקלף בצל ולגלות עוד שכבה ועוד שכבה ובדרך גם לבכות מהמאמץ של מה שלא בא בטבעיות.

ללמוד שפה זה להקשיב למנגינה ולגלות פתאום שאת מבינה יותר ממה שאת חושבת ושאת יכולה אפילו לשיר חלק קטן ממנה.

ללמוד שפה זה גם לחצוב בסלע קשה ולהידקר לפעמים מהקצוות החדים ולגלות שאת בכלל לא חוצבת במקום הנכון אבל יוצא לך משהו אחר חדש ולא שימושי. המפגש בין השפות שנמצאות בארנק שלך לשפה חדשה שצובעת את הכול בצבעים קצת אחרים.





כמה שפות אנחנו לומדים בחיינו, בהתחלה את שפת אמנו שמתחילה מצלילים בודדים שהסובבים אותנו נותנים להם פירוש אחר כך השפה שבספרים שהיא לפעמים מסתורית ודורשת הסבר חדש, שפת המטפורות בשירים (לכל משורר שפה משלו) השפה הלא מילולית של התנהגות בחברה מסוימת, מתי באמת לנשק ומתי לנקר על הלחי ומתי רק לעשות את תנועת הכאילו. השפה של הילד שלך, למה הוא מתכוון כשהוא מתנהג בצורה מסוימת, שפת הבכי, שפת הצחוק, שפת החיבוק ושפת הדחייה. למה בן הזוג מתכוון כשהוא לא רוצה לדבר או כשהוא מגיש לך קפה או כשהוא שולח לך חיוך בצ'ט…



אנחנו מפענחים את ההירוגליפים האלה של חיינו. אנחנו חיים.

»

    • והשפה הסמויה הזאת גם כל כך תלויית זמן ומקום. לפעמים נימת דבור יכולה להתפרש אחרת לגמרי.

  1. ממש הזדהיתי עם הכתיבה שלך (במיוחד כמי שהבין פעם ראשונה בחייו הרצאה באנגלית). באמת לשפה יש את הרבדים שלה וכל פעם מתקדמים עוד קצת ועוד קצת. זה נכון שזה מעניין.

    הרגשתי, אבל, משהו יותר עמוק בפוסט שלך… כאילו ישנו בו איזשהו מסר ששפה זה לא רק שפה אלא משהו שמקנה תפיסת חיים. זה נכון? כי דיברתי על זה כמה פעמים אצלי וכל מי שהגיב הסכים שזו זווית מבט מאד מעניינת.

    • אני חושבת שתפיסת חיים גם מעצבת שפה. למעשה השפה היא ביטוי לאמונות, דעות, שייכות ועוד המון.

      לדוגמא, אני נהנית מהיתרון שמקנה לי היותי דתל"שית בשיחות עם דתיים. מי שלא יודע את העובדה הזאת מופתע לגלות שאני מבינה קודים שלא הייתי אמורה להבין. תשאל למשל מה נשמע? ותראה את ההבדל בין אדם דתי לאדם חילוני…

  2. אני אוהבת שפות מאד, בכל המובנים, זאת הנאה שאי אפשר לתאר כשפיתאם מאילם וחירש אתה מתחיל לדבר ולהבין, אבל הלימודים קשים ומשעמים בדרך כלל. גיליתי גם שהרבה יותר כיף ללמוד שפה ממש בהתחלה, כשאפס הופך לפלוס, יותר מאוחר זה פחות מורגש.
    אני כרגע בלימוד שפה הכי כיפית – שפת התינוקות.

    • לימוד שפה זה הרבה עבודה שחורה של שינון ותרגול. לוקח זמן עד שמגיעים ממש לנשמה של השפה.
      אבל פתאום את מגלה שהשפה יושבת לך באופן טבעי ואת חשה אותה.

      ושפת התינוקות זו שפה נהדרת ומצחיקה שגורמת לך להסתכל על שפת האם שלך כמשהו לא מובן מאליו ולתהות למה אומרים דברים ככה ולא אחרת.

  3. זה לא במקרה שלא הזכרת את השפות שאנחנו צריכים לדבר עם אנשים שונים בעבודה… בכל מקרה, החציבה באבן יותר קשורה אצלי לשפות ממש – צרפתית, ספרדית – מאשר לשפת התנהגות. אותה, כך נראה לי, יותר קל ללמוד. צריך רק להתבונן.

    • אני עכשיו שוברת את הראש באיטלקית ואחרי כל שיעור יוצאת עם ראש מנופח. בלימדו שפה יש משהו מאד סיסטמטי ומתמטי וזה לא קל.

      פעם הייתי פחות טובה בפענוח שפות התנהגותיות. למדתי את זה עם הזמן בעיקר מהתבוננות אבל עדיין בהחלט אפשר לפספס.

  4. אני מדבר מספר שפות בעצמי, לכן אני מסכים איתך שכל שפה היא עולם ומלואו, והיא עולם ומלואו שונה מעולם של שפה אחרת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s