מטר וקצת

רגיל

נולי הוא המחוג הקטן בשעון של חיי… לפעמים אני מרגישה שאני לא מדביקה את הקצב.יש לי הרהורים כאלה במקלחת.

"כשהייתי קטן לא אהבתי אותך ועכשיו אני אוהב אותך וכבר לא כועס" נולי לאבא שלו … הוא בכלל מברר לעצמו את נושא האוהב לא אוהב כועס לא כועס.. הוא יודע שמותר לכעוס ומותר לבטא גם רגשות שליליים במילים.


אני התרגלתי לזה מזמן וגם טוליו אבל לפעמים זה נשמע כל כך תלוש מהמציאות הנכונה לאותה שעה.

אני חושבת לחזור לכתוב יומן אישי, ברצינות אני מרגישה שיש המון דברים שאני לא יכולה לכתוב פה כי הם מחשבות לא אפויות או רגשות שלא בא לי שיכירו אבל לי בא להכיר ומצד שני אני לא רוצה שיקרה לי את מה שקרה להרייט המרגלת.

מה קרה להרייט המרגלת? היא כתבה במחברת את כל מה שהיא חושבת. היא ריגלה אחרי אנשים שנראו לה מעניינים וכתבה את דעתה הלא תמיד נעימה. ילדי הכיתה מצאו את המחברת שלה  ואפשר לנחש מה יקרה בהמשך. ספר פשוט נ-ה-ד-ר.

גם צמריקו הוא ספר ילדים נהדר. הוא מספר על כבש צעיר שעושה מה שבא לו גם אם זה הופך אותו לשונה מכל העדר. ההורים שלו מורטים את הצמר בלילות מרוב דאגה והסבא בטוח שהכול בסדר ואכן הכול בסדר אבל לא במובן שאתם חושבים. הספר נהדר כי הוא מציג בהומור ובפשטות את הצורך של הילד להיות מיוחד ואת הדאגה של ההורים מכך שהילד לא הולך בתלם. אה, והשם צמריקו הוא הברקה תרגומית (במקור זה woolbur). הוא כל כך חמוד.

»

    • את יודעת שהתחלתי לקרוא אותך בעקבות זה שקראתלבלוג שלך מלפפונים חמוצים עם שוקולדה? איזה כיף זה להיזכר בספרי הילדות והנערות שלנו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s