אקטואליה

רגיל

שמתי לב שאני כמעט לא כותבת על אקטואליה בבלוג שלי ואני מרגישה שזה מבטא את הניתוק שלי מכל מה שקורה. בבית של הסבים שלי שומעים כמעט כל שעתיים חדשות ואני חושבת שזה סוג של ריאקציה לצרכנות האקטואליה המטורפת הזאת.


ובכל זאת רציתי לכתוב על נושא העובדים הזרים.

יש משהו עצוב במציאות שבה אנחנו כמדינה כל כך זקוקים להם. הרצוי היה שאנשים צעירים וחזקים בלי עבודה יהיו מוכנים גם לעבודות פיזיות קשות ובשכר הוגן. הרצוי כולל כמובן תשלום של שכר הוגן ותנאים סוציאליםץ


המציאות היא שרק עובדים זרים מוכנים לעבוד שעות ארוכות עבודות קשות בשכר רעב כי הם באו ממדינות בהן העוני קשה יותר ושכר הרעב הזה אולי מסייע להם לאפשר למשפחתם שם חיים בכבוד.הם לא לוקחים עבודה לישראלים כי מעט מאד ישראלים בפועל יסכימו לעבוד בתנאים כאלה ובשכר כזה. זה אפילו לא שאלה של פינוק אלא של מה שמכירים ורגילים אליו.


אני חושבת שחלק מהעיוות קשור להסתכלות הכלכלית שלא רואה שום דבר חוץ מרווח והפסד. הכתבה של רענן שקד בעיתון סוף השבוע על סגירת מפעל נוסף שסיפק מדים לצה"ל כי בצה"ל החליטו להעביר את הייצור למפעל בהודו/סין (שכחתי). גופים ממשלתיים וגופים שנתמכים ע"י המדינה  חייבים לתת דוגמא אישית ולהסתכל על תרומתם לחברה ולא רק על שיקולים כלכליים.

ועד אז לא פלא שיד אחת מיבאת עובדים זרים כי באמת זקוקים להם  בכמויות ויד שניה מגרשת משיקולים פופוליסטים. 

»

  1. מפועלי בניין ועובדי פלחה חרוצים וחדורי מוטיבציה הפכנו לעם של ראיסים עצלים וחמדנים.
    אם אפשר לנצל ולעשוק באופן חוקי אז למה לא בעצם?
    למה לקחת עובדים יהודים מפונקים ועצלים שצריך לשלם להם הרבה יותר
    אם יש בנמצא עובדים המוכנים לעבוד בתנאים מחפירים ולהרוויח שכר זעום.
    לא פלא שכמעט כל ענף הטקסטיל בארץ חוסל ונדד לדרום מזרח אסיה.
    עלויות הייצור שם הרבה יותר זולות.
    בעידן שבו אסטרטגיה עיסקית מושתת על המטרה למקסם רווחים בכל מחיר וללא סנטימנטים, אין מנוס מאשר לחפש כח עבודה זול, כשאיכות התוצרת אינה 
    מהווה שיקול מנחה מרכזי.
     במסגרת הקפיטליזם החזירי, כח עבודה אנושי נמדד ונתפס כחלק ממערך הייצור ובדומה למעמדם של מכונות ורובוטים. 

    • אני מסכימה עם רוב מה שכתבת על הקפיטליזם החזירי. מצד שני אני לא חושבת שהיראלים מפונקים ועצלים. כשאתה חי ורגיל לרמת חיים מסוימת יש דברים שנראים לך הכרח בסיסי ולא מותרות לדוגמא  כמה אנשים אתה מכיר בלי סלולרי. אז כשאתה חי ברמת חיים מסוימת ושכר המינימום מוגדר אתה לא תסכים ולא תוכל לחיות מתחת לשכר המינימום. עובד תיאלנדי שיש לו מטרה לשלוח כסף למשפחתו העניה יהיה מוכן לגור עם תשעה בדירת שלושה חדרים ולחיות על המינימום שבמינימום ומחוסר ברירה להשתכר בשכר ניצול.
      בעיני זה לא פינוק לא להסכים לזה.ברור שיש גם מפונקים שירימו את האף גם על הצעות טובות אבל יש גם לא מפונקים שיש להם גבול אדום. תנאי העסקה של עובדים זרים עוברים את הגבול האדום.

  2. זו בעיה די מורכבת. יש הרבה ישראלים שהיו מוכנים לעבוד בעבודות כאלה אבל הם יושבים מובטלים וחותמים בלשכה. מכירה אחד כזה מקרוב מאוד. אבל מי מוכן לשלם להם שכר מינימום אם אפשר לשלם פחות? ומי אמר שהוא יעשה את העבודה טוב כמו העובד התאילנדי או הפליט מדרפור?
    מצד שני לגרש אותם זה גם בעייתי. הם כבר גרים פה, מגדלים ילדים דוברי עברית שרוצים לשרת בצהל.
    אולי עדיף לא לתת להם להכנס. לא ככ מובן לי איך הם נכנסו אם הם לא חוקיים. הרי אין לנו גבול משותף עם סין ותאילנד. וחוץ מהדרפורים לא שמעתי על הסתננות.

    • את צודקת שלגרש אנשים שכבר פה זה בעייתי מוסרית. הבעיה היא שברגע שמגבילים את כניסת העובדים הזרים נוצר מחסור עצום במטפלים לדוגמא ובחקלאים ויבולים רבים הולכים לאיבוד  והואקום הזה לא מתמלא בישראלים שאו לא רגילים או לא מוכנים לעבוד תמורת פחות משכר המינימום או לא מסוגלים. בכל זאת התרבות הישראלית כבר מזמן לא חקלאית ויש מעטים שעוסקים בזה. אנחנו זקוקים לעובדים הזרים לא פחות משהם זקוקים לנו.

      יש פה בעיה והממשלה לא מעודדת הכשרה של דור חדש של חקלאים, היא לא מעודדת העסקה הוגנת והיא בעצמה משתמשת בשירותי חברות כוח אדם נצלניות. אז מה רוצים מהעובדים הזרים?

      • אז כל העניין לא מובן. למה לגרש אותם אם צריך אותם? מגרשים את אלה שנמצאים ומקבלים חדשים שגם אותם אחכ יגרשו

      • מגרשים אותם כדי שלא יבואו להם רעיונות שפתאום הם חלילה בני אדם עם זכויות או פנסיה הס מלהזכיר. החדשים הם עובדים  ללא זכויות וללא מטענים שבטח כבר צברו הקודמים.

  3. הכתבה של רענן שקד היתה מסוג הכתבות החשובות אך לא משפיעות. כלומר, חוץ מלצקצק בלשון, האם מישהו בצה"ל שינה את החלטתו? הלוואי שכן אך אני סקפטית.

    • כל כתבה שהופכת את הפועלים האלה לפחות שקופים היא מבורכת בעיני. אני מודה שלו הייתי רואה ידיעה קטנה על כך שצהל מחליט להעביר את ייצור המדים למפעל הודי לא הייתי מתרגשת.
      אני חושבת שכל גוף ציבורי ראוי שתהיה עליו ביקורת. אולי הפעם זה לא ישנה אבל בפעם הבאה שהחלטות כאלה יעלו על השולחן אולי תהיה יותר מחשבה. אני רוצה לקוות שכן.

    • לא מאמינה שישראלים ילכו לעבודות כאלה.
      לפעמים אני חושבת שזה משחית אותנו כחברה שאנחנו נותנים לאחרים לגעת בכל מה שלא נעים לנו. לטפל בהורים שלנו ומצד שני אני יודעת עד כמה זה קשה בלי זה.

  4. יש לי חברה שאמא שלה מטופלת בידי עובדת זרה. לפני שהם פנו לכיוון הזה, היא העסיקה שתי ישראליות שהחליפו זו את זו (כדי שלכל אחת יהיה קצת חופש, או כשאחת היתה חולה) וגם ככה היא היתה צריכה להעדר מהעבודה כדי להיות עם אמה, מפני שהעובדות הישראליות היו צריכות לנסוע להשתתף בשמחות של משפחתן, וכו’. לכן היא ואחיה החליטו לבקש רשיון לעובדת זרה, כי היא פנויה להקדיש את זמנה לטיפול באמא שלהם (וכשיש לה חופש, אפשר לקחת מחליפה, או במקרה הזה, היא עצמה באה להיות עם אמה, כי במקרה העובדת הזאת לא רצתה חופש בימי ראשון, והעדיפה לקבל תוספת במשכורת ואז חברתי לא צריכה להעדר כל כך הרבה מהעבודה). זה לא שהיא עובדת כמו עבד, במקרה הזה היא מטפלת באמא ובבית אבל לא צריך טיפול כל הזמן והיא יכולה להתנהל בבית כמו כל אשה בבית שלה. אז זאת באמת בעיה. אף ישראלית לא תוותר על קשרים עם משפחתה כדי להיות זמינה כל הזמן לאשה שבה היא מטפלת.

    • הארת עוד נקודה חשובה. הבעיה היא באמת שטיפול בקשישים דורש עבודה מסביב לשעון ותנאים בעייתיים. אני בטוחה שחברתך ומקווה שגם אחרים הם מעסיקים הוגנים ומצד שני התשלום שמשתכרים עובדים זרים  הוא שכר רעב כי אחרת אדם ממוצע שנזקק לשירותיהם לא היה עומד בו. ולגבי זכויות פנסיה והשלמת הכנסה וכו’-עובד זר לא יקבל.

      ושוב, זה לא רק עניין בין העובד למעסיק. השאלה האמיתית היא איפה המדינה נכנסת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s