זה לא יומן מלחמה

רגיל

אני לא יודעת מה לכתוב. כל מילה שאני אכתוב בבלוג שלא קשורה למלחמה או לקרבנות אדם אלא לשגרה המבורכת שאני חיה בה רחוקה מהחזית נכון לעכשיו ואולי גם נכון לאחר כך היא מרגישה לי נתעבת. רחוקה אבל אולי קרובה. אף פעם אי אפשר לדעת איפה בעצם החזית. בשביל אדם שחי בחו"ל אולי גם אני בחזית.


ומצד שני לא לכתוב על המלחמה? אם בלוג הוא תיעוד של החיים שלנו כאן אז גם המלחמה היא חלק מזה. אצלי לפחות היא משתלטת על לוח השידורים עד שאני מחליטה לראות את "דונה פלור ושני בעליה" בלי תרגום לשום שפה ולהמהם לעצמי: היי, הייתי שם בסלבדור דה בהייה זה נשמע כמעט כמו, היי הייתי בשיעורי הבישול של דונה פלור.


שני הבעלים לא מציאה גדולה. לאחד יש גוף נפלא אבל גם שיער בצבע בלונד לא טבעי ושפם ואטיטיוד של בטלן אגואיסט (ג'וזה וילקר קוראים לו. בטח ממוצא גרמני) והאחר רוקח מיובש וכרסתן וגם לו שפם. דונה פלור לעומת זאת יפהפיה (סוניה בראגה, לימים המאהבת הברזילאית של סמנתה בסקס והעיר הגדולה).הבנתי רבע מהעלילה וגם זה בזכות זה שזו הפעם השניה שאני צופה בסרט, קראתי את הספר והמשחק שלהם מיושן שזה אומר שהם מבטאים כל מילה בדרמטיות רבה.


עוברת ערוץ, מלחמה מלחמה מלחמה. בואנה אנחנו יודעים להיות אגרסיביים בצורה מפחידה. כולנו נתן בשבקין? כולנו זה כולל אותי?. ומצד שני טילים? שמונה שנים?


כן, לפי הערכים שאני מאמינה בהם אני אמורה להזדעזע מהכמות הבלתי נתפסת של הקורבנות בעזה ולגנות את ההתקפות המטורפות האלה (מי יודע כמה מאותם קורבנות פגשתי אז בביקור ההוא בעזה של הסטודנטים השמאלנים. שם רוב המשתתפים מצידינו היו בנות ומצידם בנים. עם מיעוטם הצלחנו ממש לדבר על המצב אבל היו שם כמה שבאמת כואב לי עליהם. לא שמרתי על קשר עם אף אחד. ) ומצד שני מהן האלטרנטיבות? להמשיך לתת לחמאסניקים לירות על ערים שלנו ולהסיר אחריות מהתושבים שחיים בטירוף הזה כבר שמונה שנים ? האם יש עם מי לדבר שם? אני לא מסוגלת ממש לגנות ויש לי יותר שאלות מתשובות.


אני מרגישה חצויה מאד ולכן אני מעדיפה לא לכתוב ולתחוב את הראש עמוק עמוק באדמה ולא לדעת כלום. תעירו אותי כשיגמר.


 

מודעות פרסומת

»

    • יותר כמו, אלפיים!
       
      אבל גם זה אומץ, את לא חושבת, להודות בבריחה מבחירה? (היי! יצא לי משחק מילים מגניב!!)

      • לדעתי זה הכי קל בעולם. ובכלל אני אלופה בהלקאות עצמיות.
        פשוט אני לא כל כך מועילה בחזית ולא בעורף. אני האחרונה שמשרד החוץ היה בוחר להסברה כי אני שייכת לקבוצת האנשים שחד משמעיות מהם והלאה.
        הפתרון הוא ליהנות מהשגרה כל עוד יש שגרה. לא יכולה להגיד שההנאה נקיה מאשמה אבל האשמה הזאת לא קונסטרוקטיבית מדי.

      • כולנו בורחים בדרך זו או אחרת, אי אפשר לחיות אחרת.
        אני דווקא יותר אופטימית ממך. אני חושבת שזה עניין של כמה עשורים. אחרי הכל תוך שישים שנה השגנו שלום עם מצרים וירדן. יש דיבורים עם סוריה עכשיו על הסכם. הכרנו בעם הפלסטיני כעם. עם חצי מהפלסטינים (יהודה ושומרון) אנחנו יחסית ברגיעה. והעולם הערבי הציע יוזמת שלום שבה הוא מכיר בזכותה של ישראל להתקיים.
        יש גם התפתחויות חיוביות צריך לזכור אותם. אני אישית מאד התרגשתי כשמעתי על השיחות עם סוריה.

      • הבעיה היא שכל כך הרבה פעמים היינו במקום הזה של כן, דברים זזים ויש סיכוי ואז באה עוד מלחמה וטרפה הכול.
        אני רוצה להאמין שדברים יזוזו. אני רוצה שכולם אןו שרוב האנשים משני הצדדים כולל אני יתחילו להאמין שיש דרך אחרת טובה יותר ויעשו את המאמצים להגיע לשם אבל כל דור חווה מלחמות קשות יותר ואת המטענים של הדורות שבאו לפניו עד ששלום אמיתי נשמע כמו אוטופיה.

      • אני מאמינה שאף פעם לא יהיה שקט לגמרי. גם כשיהיה שלום עם כל מדינות ערב והפלסטינים יהיו קבוצות קיצוניות כמו אל קעידה שתמיד ינסו לעשות דברים.
        כדי שגם הם יעלמו מהשטח יש צורך לדעתי בחלוקה מחדש של המשאבים של העולם ולזה העולם המערבי האמריקני הקפיטליסטי לעולם לא יסכים וזו הבעיה.
        כשיש לך אזורים כל כך עניים שבהם לאנשים אין שום סיכוי קל להם יותר להתפתות לפעולות טרור ולהצטרף לקיצונים.
        אבל יש הרבה סיבות להיות אופטימיים.
        תראי את אירופה הם נלחמו אחד בשני במשך איזה אלף שנה ועכשיו הם מאוחדים. מי היה מאמין שאזרח של מדינה אחת יכול לקבל בלי בעיה את הזכות לעבוד באחרת לפני 50 שנה ?
        לסין וליפן היו כמה מלחמות ומאבקים עקובים מדם והיום כל אחת מהן מתרכזת בהגדלת העוצמה הכלכלית שלה.

        לשינויים לוקח זמן זה לא מהיום להיום. מדובר כאן על תקופות חיים.

      • אולי הנינים שלנו.אינשאללה
        אני מדמיינת איזה מאמן אישי גלובלי כזהשינער בברוטליות את שני הצדדים ויגיד להם: מה שהיה בעבר מת ! תחשבו מה אתם רוצים לעתיד שלכם.

      • טבע האדם לא מאפשר את זה. או שימחקו כאן לגמרי את הזיכרון של האנשים ואת התנאים שהם חיים בו והמאמן הזה יגרום לשוויון כלכלי לכולם.
        מה שהוא כמובן אוטופי.

      • אני חושבת שהמלחמה היא בטבע האדם. היא שומרת על השוני והזהות של הקבוצות השונות באוכלוסיה.והיא גם אמצעי של בעלי האינטרסים להעלים את תשומת הלב מהבעיות הפנימיות של כל קבוצה.
        וכמובן זכרון היסטורי ומטענים היסטוריים והתוצאות של כל מה שהיה…
        צודקת.

      • לצערינו כן אלימות ומלחמה הם אכן טבע האדם.
        תסתכלי על שני אחים שגדלים ביחד אפילו בגילאים הקטנים ביותר. כמה מלחמות יש ביניהם וזה לעיתים קרובות גולש למימד הפיזי (אני זוכרת אותי ואת אחי שההפרש בינינו נורא צמוד וכמה מריבות על טריטוריה ומכות היו בינינו בילדות).

      • למה את אומרת שאת לא יכולה להועיל, בחזית או במקום פוליטי אחר?? 😮 את גאון! מה שאת כותבת, איך שאת חושבת… למדת אנתרופולוגיה או שזה שלך?

      • לשניה עוד התלבטתי מה להגיב לה, אבל אז באת וכתבת בדיוק את מה שרציתי להגיד. (רק קצת יותר טוב, לדעתי.)

      • אני לא בטוח בכלל שהמלחמה הזאת "טורפת הכל".
         
        שימי לב שהתגובה העולמית שונה משמעותית מהתגובה במלחמות קודמות של ישראל, לפחות מאז לבנון הראשונה.
         
        בואי רק נגיד שישראל היא לא המדינה היחידה, במזה"ת ובכלל, שחוששת מאיראן ומשלוחותיה (החמאס והחיזבאללה).
         
        כתבתי על זה גם משהו אצלי, במקרה שפספסת 😉
         
        (אני בכלל בעבודה.)

  1. אני חושבת שהרבה שמאלנים מוצאים עצמם לאחרונה עם יותר שאלות מתשובות, כמו שכתבת כה נכון. לא אני אישית, אבל הרבה אחרים.

    • ואני התכוונתי לכתוב לה כמה מרענן לקרוא מישהו שיש לו יותר שאלות מתשובות.
       
       
      <A target=_blank href="הייאט http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=346488&blogcode=8694283">הייאט </A>[או שמא וילסון?] כתב כמה דברים מעניינים על הקושי של אנשים להגיד "לא יודע", ועל הצרות שהנטייה הזאת מכניסה אותנו אליהן. קיטס כתב שמותר המשורר על שאר האנשים הוא יכולתו לחיות באי-ודאות.
       
      ועכשיו אני מתנתק עד מחר אחה"צ,
      כך שלא אוכל להשיב להאשמות על יהירות.
       
      שבוע טוב.

      • מרמיט יקירי, אף פעם לא האשמתי אותך ביהירות. אהבתי את התגובה שלך מאד.
        פעם גם לי היה קשה להודות שאני לא יודעת (בעניינים פחותים בהרבה) וגיליתי בדרך הקשה שאני צריכה לעבוד על הקושי הזה.
        (אז זה אומר שאני משוררת, ע"פ קיטס? מחמאה אדירה)

      • אני יודע שאת לא.
        הפלתי עלייך אגרסיות ממקום אחר. סליחה >:D<
         
        לכולנו "היה" את הקושי הזה.
        ואיכשהו זה מתקשר לי לנושא הפופולרי שלנו: חינוך.
        בין השאר, זה קשור לזה שמרגילים אותנו בבי"ס (וכו’) לענות לשאלות במקום לשאול אותן.
         
         
        ותודה.

    • אני חושבת שההגדרה של מהו שמאל ומהו ימין בישראל השתנתה מאד אני כרגע מעדיפה לחיות בין הגדרות כי לא ברור לי מה אני. ברור לי במה אני מאמינה ומה אני רוצה.
      ואם יש לך יותר תשובות אני אשמח לשמוע אותם. חסרות לי המון תשובות.

      • ואם אני אומר לך את דעתי, אז מה? ואם מישהו אחר יתן לך תשובות טובות יותר, אז מה? יגמרו לך השאלות? תיהיי רגועה יותר? לא נראה לי…
        שאלות זה הכי. מעיד על אדם חושב, זז, לא מקובע. זה טוב. ותשובות לא ממש מספקות רוגע או אושר, לדעתי. וברוב הפעמים דווקא יותר מסבכות את העניינים.
        את לא חושבת?

      • אני מכירה במורכבות של הסיטואציה ובאמת מאמינה שיש הרבה תשובות שלעתים סותרות זו את זו.
        ומצד שני אני לפעמים מקנאה באלה שיש להם תפיסת עולם מגובשת ועל כל טיעון הם מצליחים לשלוף טיעונים חזקים. אני הרגשתי שהמון דברים שהאמנתי בהם בכל ליבי מתערערים וגם טיעונים של אנשים מהמחנה שלי עם תפיסות מגובשות יותר לא מצליחים לשכנע אותי עד הסוף.ופתאום אני לא בטוחה כל כך שדרכי היא הנכונה אבל מצד שני אני גם לא מקבלת את הדרך השנייה.
        אבל את צודקת. השאלות לא יגמרו ויתכן שלרובינו יש שאלות וחלקינו לא מודים בהן.

      • טוב, לא להודות זה השלב הראשון לחיים הרבה יותר קלים, לא?
        😉
         
        עכשיו מה שיש לי בראש זה רק החיילים שלנו.
        רק שלא יכנסו בפנים, לסמטאות. בבקשה, אלוהים… עשה שלא יכנסו לסימטאות! שתבוא הפסקת אש תגאל את כולנו.

    • ובכל זאת קצת כתבתי ולא נראה לי שאני אכתוב הצהרה על המלחמה בראש כל פוסט. הייתי צריכה לשחרר את זה.
      כולנו זקוקים לקצת נורמליות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s