לאחרונה גיליתי שהמכנסיים הירוקים שלי (ירוק משובב נפש ועין) מתאימים לי כמו כפפה ליד. לא הייתי מקלה ראש בזה כי בדרך כלל הם היו גדולים או קטנים עלי. ועכשיו הם בדיוק.
נראה לי שהם יהפכו לעור שני.
חמותי אומרת שירוק הוא לא צבע המזל שלי ולכן היא מופתעת כל פעם מחדש כמה אני משוגעת על הצבע הזה. נראה לי שאני משוגעת על ירוק מאז שנולי נולד. אין לי הסבר
השילוב של ירוק וצהוב בדגל ברזיל עושה לי את זה.
ירוק וצבעים אחרים:
תבשיל שרקחתי מהמון פילפלים בצבעים שונים שטוגנו עם בצל ושום . קצת פפריקה וכפית אבקת מרק עוף וגמרנו סיר ביום.
ירוק של הדשאים באיזור לטרון אחרי הגשם.
פיסטוקים ירוקים שהדודים שלי היו מגדלים פעם.
החדר של נולי ירוק תפוחי.
תפוחי גרנד סמית (גרנד או גרני?)
myreaderlife 
ואיך ולמה היא הגיעה למסקנה שזה לא צבע המזל שלך?
זה צבע פרשי רענן אמח’ייה כזה.
פשוט מזל טלה זה מזל אש ולכן חובב צבעים חמים. אני גם אוהבת צבעים חמים אבל בשנים האחרונות ירוק זה הצבע שלי.
יש משהו בצבעי האש והטלה.
גם ירוק הוא צבע יפה רק תלוי מאוד איזה ירוק..
אני למשל "נדבקתי" מאמא שלי על צבע ירוק בקבוק וכחול בקבוק (אמא שלי היתה משוגעת על כדורי הזכוכית הדקורטיבים שהיו עושים פעם, אלו שתולים מהתיקרה..)
אני עוד זוכרת שכילדה היינו נוסעים לחברון לקנות את הכדורים האלה. הם באמת מקסימים.:-)
נחמד למצוא עוד מישהו שיש לו את אותה תשוקה לירוק כמו שלי יש- זה הצבע, ושאף אחד לא יגיד לך אחרת 🙂
נ.ב- אפשר לקבל מתכון קצת יותר מפורט לסיר הפלפלים (למשל, אם בישלת אותם על אש קטנה או גדולה, עם הוספת מים או לא וכו’) ואת חושבת שאבקת מרק עוף צמחית תהיה בסדר, במקום אבקה בשרית?
🙂 ברוכה הבאה לבלוג.
ולגבי המתכון:
קצצתי דק שני בצלים בינוניים. טיגנתי אותם עד להזהבה בשמן זית. הוספתי שום (אצלי זה שום מרוסק קפוא של אחת מהחברות אבל אני מניחה שאם זה היה שום טרי הייתי כותשת אותו) אחר כך הוספתי את רצועות הפילפלים כפית אבקת מרק עוף (זה רק לטעם אז אפשר גם צמחי) ופפריקה חריפה (גם ככפית)
עירבבתי עד שהתרככו קצת אחר כךך בישלתי על אש קטנה בסיר מכוסה עד שהם היו ממש רכים. אפשר כמובן לנסות לבשל אותם פחות. אני בישלתי קצת יותר מדי אולי. תלוי כמה את אוהבת את המרקם הקראנצ’י של הפילפל.
לא הוספתי מים כי הפלפלים מפרישים נוזלים והטעם מרוכז יותר.
בהצלחה.:-)
שיואו. מאמם. טוב עם ספגטיני… 😉
רעיון מעולה. מה שמזכיר לי שפעם נתת לי מתכון לסלט פסטה עם פלפלים באמת. אני מניחה שאת מאוהבות הפלפלים.
😮
אני??? נתתי לך מתכון לסלט פסטה? אני???
יאפ. אם לא הייתי עצלנית הייתי מפנה אותך לתגובה אבל אני עצלנית אז לא. 😉
טוב, זה כנראה נמחק עם שאר ההארד דיסק. זה היה עם שום וחזה אווז וחומץ בלסמי?
לא, רק פסטה עם פלפלים וגבינה בולגרית.
המילה רק הייתה מיותרת.
אז נראה לי שאת מתבלבלת עם מישהי אחרת…
ירוק זה הצבע של הרגש, לפי איזו סדנת צבעים שהייתי בה.
השאלה היא איזה רגש.בכל מקרה רגש מתאים לי.:-)
רגשות בכלל… 🙂
נו, רגשות זה טוב.:-)
😛 ירוק נחשב כצבע מרגיע.
אפילו בבתי חולים רבים צובעים חלק מקירות בירוק, החלוקים הם ירוקים .
דווקא ירוק של בית חולים אני לא סובלת. אולי כי זה הפך להיות מזוההה יותר מדי עם בתי חולים.
אולי מכאן מגיע הביטוי: "אין לי מושג ירוק!" כאילו ואם יהיה לך את הירוק, יהיה לך מושג ונדמה שעכשיו לך יש מושג שכזה. איזה כיף 🙂
אולי לי יש מושג ירוק.;-)
מעניין מה המקור של הביטוי.
תתחדשי על העיצוב, הרבה זמן לא הייתי כאן.
~מתביישת~
תמיד טוב לראות אותך פה, יקירה. העיקר שחזרת לכתוב. >:D<
אני מצטרפת לאהבה לירוקים.
זה Granny Smith 🙂
לגבי הגרני טוב לדעת. כנראה שזו איזו סבתא שמכינה פאי תפוחים מושלם.
והתיק הירוק שלך מקסים.
אני אהבתי ירוק רק בילדות.
אבל מה זה אומר שירוק הוא לא צבע המזל שלך? איך יודעים מהו צבע המזל ומה זה בכלל?
הכוונה היא למזל מגלגל המזלות. חמותי טוענת שבני מזל טלה שזה מקבוצת מזלות האש אמורים לאהוב צבעים חמים כמו אדום. אני מתה על אדום אבל לגבי ירוק נהייתי אובססיבית בשנים האחרונות.
ובילדותי אהבתי צבעי פסטל כמו ורוד וסגול בהיר כמו הרבה פאקאצות קטנות אחרות.
אני טלה ולא סובלת אדום 😐
נו, זה מראה כמה הסיווג הזה שטותי.
מה עקרבים אמורים לאהוב?
אני אשאל את חמותי אבל לדעתי אין לנו עקרבים במשפחה ולכן קשה לי להאמין שהיא מבינה בזה (חמותי רק מדברת בטון של מבינה)
יש לנו את זה.. מין דימוי עצמי מעצבן ומרגיז ולפעמים כל כך לא צודק.
כמה קל לכל בעלי הביטחון העצמי המושלם וההחלטי. ללא כל חיבוטי-נפש.
אבל..ממרום גילי ונסיוני, אני יכולה להבטיח לך שככל שתתבגרי, יהיה לך קל יותר.
אני כבר רואה שיפור לעומת כמה שנים קודם.אבל זה מנחם לדעת שהגיל עושה את שלו.:-)
>:D<אני מתה על הקול שלך!
>:D<
אוהבת את התיאורים הרגועים שלך 🙂 נשמע באמת כמו סוף שבוע מצוין.
אני מתרגישה לפעמים רגועה מדי .
זה באמת היה סופשבוע מוצלח.
אני ממש מבינה את הפער שעליו את מדברת. בתור אחת שגם מדברת ורואה [כבר לא..] אותך, וגם קוראת אותך – זה בשבילי כמו 2 אנשים שונים. אני אוהבת את שתיכן – ז"א את שני הפנים השונות שלך.כנראה החלק המבטא, החושק המתפייט והכועס והרוצה מתגלה אצלך בכתיבה. ב"חיים" את כמו סוכר – כולה טוב ותום. יש שמבטאים את הפנימי – בריקוד, יש בתסריטאות יש באומנות ואת ,נדמה לי בכתיבה.
הסוכר הזה מעצבן אותי לפעמים כי אני מרגישה שהוא דוחק חלקים אחרים בי שגם רוצים לבוא לידי ביטוי.
באמת הכתיבה עוזרת לי להוציא גם את הצדדים האחרים שלי.
והתגובה שלך יפה.
אחד מהדברים הכי נפלאים ביחסים בין אמא לתינוק שלה הוא שמפני שאת כל עולמו – הוא אוהב אותך למרות הכל .
יש משהו ממכר באהבה ללא תנאי הזאת. חבל שבאיזה שהוא שלב זה נגמר.(הללא תנאי, לא האהבה)
<A target=_blank href="http://benefrat.org/workshops.htmlhttp://benefrat.org/workshops.html">http://benefrat.org/workshops.html</A>, ולו רק שתדעי שיש כל מיני דברים שאפשר לעשות. רק לקום וללכת. אפילו לטייל קצת בהרים באזור. שקיעה וירוק מסביב.
רעיונות חביבים. מעניין אותי רק מי כתב את התגובה.
דרוש: חיבוק ודחוף >:D< והבנה שהרבה מזה תלוי בנו. נשבע לך שזה לא קיטש. מאמין בזה באמת 🙂
חיבוק זה תמיד טוב אבל במקרה הזה דרושה גם עבודה עצמית אינטנסיבית.
תודה >:D<
חכם מצדך שהוספת: לא יותר מדי. הגלים האלה – כשהם נושאים אותך למעלה זה נפלא, כשהם מטביעים אותך זה קשה. (ועדיין שווה, אמרנו שרגשות זה טוב…)
אני מסכימה איתך שרגשות קיצוניים יכולים להיות הרסניים. ומצד שני הלא יותר מדי הזה היה קצת אירוני כי אני כל כך נמצאת עכשיו על קו האמצע בכל דבר שמתחשק לי קצת קצוות.
איזון אמיתי זה כנראה גם לגעת בקצוות לפעמים… 🙂
כן, המטוטלת וכל זה.
מקווה שתדעי למצוא את הכל.
תודה, מותק. לפחות אני יודעת קצת יותר מה חסר לי.
יש בך הכל, Dig in <img src="http://israblog.nana10.co.il/moodicons/hug.gif">
אני דגה;-)
😉
🙂
הכותרת של הפוסט הפחידה אותי, כבר חשבתי שקרה משהו לנולי.
אוי, אני מצטערת אבל לחלוטין לא התכוונתי לזה.:-o
כן,הכותרת ממש מפחידה
אבל המציאות לפעמים מחייבת כותרות כאלה
טוב שעשית את הקורס
גם אני מרגישה עם זה טוב. 🙂
שלא נזדקק
מצוין! ואת צודקת בקשר למקומות העבודה!
יכול להיותש כדאי להעלות את זה בכמה פורומים או אפילו להתארגן באופן פרטי.
>:D<המון חיבוקים. גם אני במצב כזה כרגע. אולי נזין זו את זו?;-)
>:D<אני בעד.
זה נכון.
אבל למה אנחנו לא מסתובבים עם כרטיס שמראה את סוג הדם שלנו בצמוד לת.ז? הרי יש כל כך הרבה תאונות דרכים ופיגועים וכל מיני כאלה מדי פעם. ולמה לא לומדים בבית ספר קצת יותר לעומק תזונה ועל גוף האדם ועוד כל מיני שאלות חשובות.. צריך לעשות כל שנה קורס רענון קצר של מד"א. החל מביה"ס יסודי. אני מניחה שזה עניין של כסף.
כמו כל דבר במדינה הזאת.
את כל כך צודקת. יש המון מה לעשות והרבה מזה נופל בגלל בעיות תקציב.
🙂
מזל טוב- בהחלט חינוי
אני מתנדבת במד"א
ורציתי לומר לך שאת נשמעת אם שדואגת ואוהבת את הילד שלה במיוחד עם במיוחד אם את חושבת בשבילו צעד אחד קדימה, ושאני מקווה שלא תצטרכי להשתמש בידע שרכשת הקורס אכן חיוני מאוד! ומעבירים קורס עזרה ראשונה למיטב ידיעתי בכיתה י’.
מוזמנת =]
גם אני עברתי קורס בכיתה י’ אבל בכל זאת עברו כמה שנים מאז…
כל הכבוד על כך שאת מתנדבת. במד"א עושים עבודת קודש ואני אומרת את זה ללא טיפת ציניות.
מכל הספרים האלה קראתי רק את הכתה המעופפת, אבל הרבה פעמים. איזה כיף לך…
באמת כיף לי. אני צריכה שיהיה לי תמיד בשידה ליד המיטה איזה קסטנר חביב.
כל הארבעה האלה עלו לך מאה ש"ח, או שבעצם אבא? סליחה, הפרסומת הזו השפיעה עליי קשות 🙂 קריאה מהנה
כל הארבעה חינם אין כסף. ככה זה כשאני במקצוע הנכון. 😉
עכשיו אני מקנא
זה הבונוס הכמעט יחיד במקצוע.
לצערי אני שוב בתקופה של אי קריאה
אני מנוי בספריה ואני צרכן די כבד
אבל לעיתים אני מרגיש תקוע
עכשיו זה זמן שכזה
יש תקופות כאלה גם אצלי. אבל אפילו הידיעה שאם ארצה יש לי ספר לקרוא בכל רגע נתון נותנת לי ביטחון.
🙂 או זכרונות מתוקים…
כמה אהבתי לקרוא את הספרים האלו. זו הייתה
ה"טלויזיה" שלי.
חבל שילדים של היום כמעט ולא קוראים
את הקלסיקה של ספרי ילדים.
כל כך אהבתי אותם שחלקם רכשתי והם נמצאים בספריה הפרטית שלי במקום כבוד .
גם לי יש כמה ואני מתכננת לנצל את זה שיש לי ילד ולמלא את המדפים.
ואני מכירה הרבה ילדים שהם תולעי ספרים כך שהמצב ךא כזה גרוע.
😉 טוב למי שיש זמן , אין לי……………זמן שבת שלום
אהמ… אני אגיד לך את המשפט המעצבן הזה: זמן מוצאים.
אני קוראת באוטובוס, בשירותים, לפני השינה…
הגילוי שלנו כאמהות הוא מפליא יותר- כשפתאום אנחנו מבינים מה הוא אומר!
אני עד עכשיו לא הצלחתי להפנים לגמרי את תפקידי כאמא.
זה באמת מפליא ביותר.
מה שעוד מדהים, זה ההבנה שהם מבינים אותנו בגילאים מאוד מוקדמים, עוד בכלל לפני שהם יודעים איך לבטא את עצמם!
וחוץ מזה, איזה מדהים זה שהם נולדים עם מנגנון מוחי כזה של לקלוט שפה יש מאין, נכון?
זה מדהים כמה דברים נפלאים מתגלים בתינוק.:-)
זה מצחיק כמה את וטוליו שמים לב לעניין השפה. אין ספק שהמשלב באנגלית בסרט לא ממש אמין אבל זה לא הפריע לי להתרגש ולהזדהות עם תחושת התלישות של הדמויות בסרט. במיוחד בהתחלה שהם הולכים לאיבוד ועדיין שומרים על הפסון…
אצלינו זו רגישות קיצונית לפעמים.
אבל הדמויות שם באמת מקסימות ומעוררות אמפתיה.
וואו. באמת מדהים. אחר כך שוכחים קצת והכל שוב נעשה מובן מאליו.
זה הגיוני מאד מה שאת אומרת אבל בכל זאת חבל שזה ככה.
הכיתה המעופפת הוא הקסטנר האהוב עליי ביותר. איזה כיף לך שאת קוראת אותו לראשונה.
אני סקרנית לגבי אצ’וורה – את הקודם שלה אהבתי מאוד.
הספר של אצ’ווריה מצויין. אפילו יותר טוב מהקודם.
הכיתה מחכה בינתיים שאני אגמור אותו.
וכמה טוב שאת כותבת את מה שעובר על בנך ועליך זה כמו תיעוד לכשהיגדל >:D<
זאת גם המטרה כי הבלוג הוא המקום היחיד בו אני כותבת.
זה באמת נפלא ומעורר שמחה להביט בעולם דרך העינים של ילדך הקטן.
במיוחד בעינים של נולי לולי.:-)
לגלות את התמונה הזאת שלך היה (בעבר) גילוי מקסים. לגלות ששמת אותה גם כרקע לבלוג זה חבל, מאוד מעמיס על העין.
נשיקוקסטות ושבוע טוב.
תודה קוקסט
למנען האמת פשוט עשיתי ניסויים ומתוך עצלות וחוסר זמן השארתי את זה ככה. עכשיו שיפרתי.
שבוע מעולה גם לך ומעבר דירה קל. >:D<
שיפור מעולההההה
תודהההה:-)
יש סיבה לעניין בספרי ילדים? אותי מעניין לקרוא את התרשמותך מניקולא הקטן… ו"על החיים ועל המוות" מומלץ (כתבתי עליו בבלוג. לא כולו קודר)
אני חושבת שבספרי ילדים טובים מצליחים להראות נקודת מבט אמיתית של ילד ולפעמים מתחשק לי לחוות שוב נקודת מבט כזו.
חוץ מזה יש בקריאת ספר ילדים משהו שמחזיר אותך אחורה בזמן וקצת בא לי לפעמים.
ובזכות מה שכתבת החלטתי לתת צ’אנס ל"על החיים ועל המוות". איכשהו מעולם לא קראתי את קניוק והצלחת לעורר בי עניין לגביו.
ולגבי ניקולא אולי אכתוב.
אני מקנאה בקצב הקריאה שלך. ומעכשיו כשאני ארצה להתלונן על הבקרים הקרים במרכז אני אחשוב על ירושלים 🙂
הקור הירושלמי זה באמת משהו אחר. נשכני משהו.:-?
והקריאה אצלי היא פשוט טבע שני ובכל מקום.
😮 נחמד שיש לך אפשרות וזמן לקרוא ולהנות.
גם אני אוהבת ללכת לישון מאוחר ולקום מאוחר , אולי בגלל שעבודתי היא אחרי צהרים.
הקריאה אצלי זה בא על חשבון שעות שינה ואחר כך אני כמו שיכורה ולא מיין.
גם אצלי זה ככה. בגלל שאני לא מוותרת על הקריאה הבקרים שלי הם סיוט.ומצד שני כנראה שאני צריכה להיות מוכנה לשלם את המחיר כי הקריאה היא כמו אוויר לנשימה בשבילי.
עשית לי חשק על הספר.
אני כבר לא בנאדם של שום שעה…
זה מה שההורות עושה לנו.
וזה באמת ספר שווה.
😛
ואמא שלי היתה אומרת: את לא בנאדם נקודה.
זה היה מה שנקרא הרמה להנחתה.
לא הבנתי. 😮
פתחתי לך פתח לאמירה הזאת…
😛
איזה יופי!
תודה מתוקה. אני בטוחה שגם את חווה את התחושה הזאת עם הדרונת.
בתור אחת שגרה כעת בירושלים, מסכימה. אצלנו בערך משעה ארבע חמש פתאום נופל קור שאת לא יודעת איך להתמודד ( הרבה סוודרים חמים).
מזדהה עם הישנוניות בבוקר. יבוטל הבוקר לאלתר!
אהמ… מצד שני יש זריחות כל כך יפות שאני לא רוצה לבטל את הבוקר לגמרי.
קטעים. ערכתי את התרגום של ניקולא ועכשיו אני עורכת את החלק השני…
באמת קטעים. החלק השני לא יצא כבר?
נכון ספר מקסים?
עדיין לא. באמת מקסים.
אולי בהוצאה אחרת? כי נתקלתי בו.
והאיורים מדהימים.
אה, מה שאנחנו מוציאים עכשיו זה הסיפורים שטרם פורסמו, אז בטח יש ספר של הסיפורים שפורסמו קודם לכן.
אני איש של בוקר לגמרי
השעון מצלצל ב3:45 בבוקר(אצלך זה ודאי נרא לילה)
רב הזמן אני מתעורר בכלל לפניו
אני מתעורר,פוקח עיניים ויורד מהמיטה
בניגוד לזוגתי ששמה שעון מעורר על 6 בבוקר ואחכ על 6 וחצי בבוקר וקמה מהמיטה ב7
אני מתפקד נהדר בבוקר ואני אוהב את השעות האלה
זוגתי מתלוננת על ערנות יתר מצידי
ביום שישי כשאני לא עובד אני מעיר את כולם בשירת "קומו קומו ילדים,המורה בבית חולים" וגו’
אבל בגלל תלונות בני המשפחה על עליצות יתר,הפסקתי
נכון שאני חייב לישון איזה שעה בצהריים ובלילה אני הולך לישון ב10
טלויזיה לא ממש מענינת אותי ולכן לא איכפת לי מגריז מהשרדות או מנולד לרקוד
יש לך מזל שאתה לא אבא שלי. התגובה שלי על הערה כזאת הייתה הרבה פחות סימפטית.:-P
ולגבי שעות 3:45 כבר לא נראית לי שעה אקזוטית כמו פעם אם כי אני מתעוררת ב5:30 .
(ואגב כשאני ערה בשעות כאלה שלא מתוך כורח אני מאד נהנית מהשקט ומהיכולת לעשות מה שאני רוצה.
LOL. הרבה נעלי בית היו מתעופפות בכיוונו…
הייתי מעיפה את נעלי הבית המתפרקות שלי אבל נולי אוהב לגרור אותן למקומות מסתור ולנגוס בהן.
הוא היה כלב בגלגלול הקודם? 😮
מסתבר שכן:-Pבכלל יש הרבה מהמשותף בין תינוקות לכלבים.
גם אני נהנתי מהצפיה בגריז – ממש קטעים!
גמרתי לקרוא את "חיי שניים" – ספר מעולה. ארוך..אבל מחכים ומרחיב דעת בצורה פנטסטית.
קראת?
ספרים ארוכים קצת מבהילים אותי אבל בעקבות ההמלצה שלך נראה לי שאתן צ’אנס.
וכיף לראות אותך פה.
באמת קר נורא.
גם אצלנו.
הידעת שההיא (אוליביה ניוטון ג’ון, בדקתי בויקיפדיה) ששחקה את סנדי בסרט המקורי הייתה בת 40 בזמן הצילומים?
40!
זה קשקוש גדול. היא היתה בת 30, שזה גם די מבוגר בשביל לגלם תיכוניסטית, אבל 40 זה לא.
30 או 40 זה עדיין משעשע.
29 וזה רשמי ע"פ התוכנית אתמול.
בזמן האחרון אני לא אישה של בקר , צהריים , ערב . אני רק רוצה לישון ולישון , מזל שהבולדוזר של המשפחה דוחף אותי .ועל טלויזיה אין מה לדבר .
לילה טוב
כדאי לך לבדוק אם יש לעייפות הזאת סיבות בריאותיות. לי הייתה תקופה כזאת וגיליתי שאני מאד אנמית ואחרי שקיבלתי ברזל המצב השתפר דרמטית.
אני לא ראיתי וכתבתי ביקורת על משהו אחר במקום אבל שכחתי להעלות אותה ועכשיו אני בעבודה 😕
לא נראה לי שמדובר בהפסד כי כבר מהפרומואים את מרגישה שראית את הסדרה.
לא משהו חדשני במיוחד.
אני מתה לקרוא את זה אבל לא מתרגמים אותה לאנשלית והספרדית שלי היא רק מדורה: ואמנוס! אריבה! אברה! סלטה!
אני מניחה שהקהילה הישראלית במקום שאתם נמצאים בו לא גדולה אבל שווה לסנג’ר את המשפחה בארץ בשביל כמה ספרים טובים בעברית.
גם אני מתה לקרוא אותה, אבל נראה שזה לא יקרה בשנה הקרובה 🙂
אני יכולה להבין את זה. לגדל שני צוציקים אחד פעלתן ואחד יונק זה לא צחוק.>:D<
איך עברה הברית?
:-?טראומתי בשבילי, הפיץ קרוב לוודאי לא הרגיש כלום (קיבל תרסיס מרדים טרם קבלת זריקת ההרדמה, כדי שגם הדקירה של הזריקה לא תכאב…).
משום מה בפעם השנייה זה יותר מלחיץ, על אף הניסיון הבסה"כ בסדר שהיה לנו.
הפיצים עוברים את זה די בקלות. הבעיה היא איתנו האימהות.
(מקווה לבת וגם זה יקרה בעוד המון המון זמן)
העיקר שהכול עבר בשלום. >:D<
מתכון מאיזה בלוג..עושה את זה כבר כל שבוע..
חותכת לחתיכות מאורכות גזר קולורבי צנון כרובית כרוב אפשר גמבה פרחי כרובית. תכניסי לצנצנות זכוכית. ואז תכיני את ה"מרינדה". בסיר תרתיחי כוס סוכר כוס חומץ וכוס מים – עד שהסוכר נמס. לשפוך לצנצנות – למקרר. וזה מוכן – ככל שירבה להיות שם – ישתבח!
שבת שלום. חיי שניים -למרות האורך..לא משעמם לרגע
שבת שלום גם לך, יקירה.>:D<
לא כל כך אוהבת לאכול כבושים לכן גם לא עושה אבל אני בטוחה שזה יהיה שימושי למישהו.
עד כמה שאני יודעת, הירקות האלה לא ממש מתאימים לבישול. אבל יש לי שני סלטים פיצוציים בשבילך:
שומר- פשוט לחתוך דק, עם מעט שמן זית, מיץ לימון מלח פלפל ומה שבא לך ויש לך, רצועות פלפל צבעוני, בצל או עשב כמו נענע.
ולסלט סיני עם צנונית- לפרוס אותה, לקלות שומשום במחבת בלי שמן ולזרוק עליה, רוטב סויה לתיבול או, שמן שומשום, חומץ רגיל סוכר ומלח.
שבת טעימה!
לולי.
נשמע טעים. נראה לי שאנסה את סלט השומר. תודה. 🙂
שומר וקולרבי בהחלט ניתן לצלות ולהגיש כחלק ממנת אנטיפסטי, או כמנה בפני עצמה לצד מנת חלבון.
לג’יימי אוליבר יש מתכון נחמד מאוד לשומר – מנקים וחוצים את השומרים ומניחים בתבנית, וזורקים מעל שיני שום פרוסות, מלח-פלפל גרוס, כמה חתיכות חמאה נדיבות ו-2 כוסות יין לבן שווה (יותר טוב ורמוט). מכסים בנייר אלומיניום ואופים בערך 20-25 דק’. מעולה!
את הקולרבי אני צולה עם שמן זית, מלח גס ופלפל גרוס, המון שום וענף רוזמרין ו/או תימין. אפשר גם טרי בסלט עם גזר, מקלות סלרי ותפו"ע ירוקים.
אין לי רעיון מעניין במיוחד לגבי הצנוניות, אני אוהבת אותן עם שורשים אחרים ורוטב "אוריינטלי", למשל על בסיס רוטב צ’ילי מתוק וחומץ עדין, או בסלט רוסי שעד עכשיו לא נחל הצלחה בקרב טועמים ילידי הארץ – צנוניות, מלפפונים מוצקים, בצל ירוק, ביצה קשה ורוטב על בסיס מיונז…
אח, אני מריירת.
תגידי, את נותנת לילדון שלך דברים שבושלו ביין? אני תהיתי אם זה אפשרי דווקא כי אני מאד אוהבת בישולים ביין.
בטח. זה לא אומר שהוא אוכל אותם…:-P סתם, אם זה עוף ביין למשל, שם רוב האלכוהול התנדף ויש רק טעם קל – כן. אגסים ביין אני לא נותנת לו והוא גם לא יאכל. אגב, בשומר הוא לא נוגע, עם יין או בלי.
לאיפה באמת נעלם השף העירום?
השף העירום השמין והחליט להתלבש 😉
מה זה, נהיה פה פורום מתכונים 😉
אישית פשוט נהיה לי חשק לבית פרטי עם חצר, שם אשתה את התה לואיזה שלי. מעניין אם זה יקרה פעם בגלגול הזה.
התיאור של בית פרטי עם חצר לשתות בה תה לואיזה (מלואיזה שגודלה בחצר כמובן) נשמע לי משובב נפש מאד. אולי כן ואולי בית עם מרפסת מגניבה עם עציצי תבלינים? נראה לי גם טוב (במקרה שלי יש מרפסת אז יש מחשבה בכיוון בעתיד)
ולגבי המתכונים, כרגע זה הצד היצירתי שלי. אהמ…
(יש לך מתכון עם ספרים? ;-))
עשית לי תאבון. מתה על אנטיפסטי. ההוא בצ’אקרה מעולה.
נכון ובאמת יצא סופני ביותר (בדיעבד הייתי עושה את זה עם פחות שמן)
נשמע טוב. אוהבת לעשות אנטי פסטי. כל הצבעוניות והטעמים האלה. כיף 🙂
במיוחד הפלפלים והכרובית.
כן, עכשיו היא מסתכלת הרבה על היד שלה, וחשבתי איך אנשים שלוקחים טריפים בעצם מנסים לשחזר פליאה של תינוק…
מעניין מה שאת אומרת.
ואגב היום ראיתי סוף סוף את הפרק הראשון של באפי. מקווה שטוליו ימצא לי עוד פרקים ברמה סבירה.
הידד!!!! דווחי רשמים!
מטבע הדברים אהבתי את הספרן. ההומור יוצא מן הכלל והשילוב ההזוי בן סדרת בית ספר לערפדים מקסים . אני רואה את זה כסוג של מטפורה למין האנושי שהוא, מה לעשות, ערפדי לפעמים.
איזה כיף! וחכי, זה רק משתפר. והספרן הזה הוא נפלא.
רק שטוליו יצליח להוריד לי את פרקי ההמשך באיכות סבירה.
והמבטא הבריטי הזה של הספרן פשוט מושלם.
יש עוד דברים מושלמים בשחקן הזה…
בהצלחה לטוליו, אם לא ימצא מישהו אצלי נתן לינק פעם, אני אחפש.
אויש, אני קוראת כזה זבל ומנסה לאלף את עצמי.
ואיך אני שמחה שאמרת שאת לא טיפוס של בוקר, חשבתי כבר שאני פריקית של הטבע, כולם גורמים לי להרגיש שאני נורא עצלנית. הצטרפתי בפייסבוק לקבוצה "מעבירים את הבוקר לצהריים".
כנ"ל לגבי דמויות עם פגמים, אני ישר מתאהבת בכל הדמויות הקולנועיות/טלוויזיונית האלה שהן דפוקות ושתקניות, ואין לךמושג מה עובר להן בראש, ואז אני מתכננת לאמץ אותם ו"לרפא" אותם. 😛
רציתי לראות גריז כי נראה לי מעניין כל הקונספט של שירה וריקודים, אבל יום שני זה יום פורה מבחינת דברים מעניינים, ואם אני עושה חישוב של לראות את מלון בבילון העסיסי מול לראות משהו בערוץ 2 עם 75 פרסומות בשעה, את יודעת מה לוקח..
אני כל כך עצלנית שאני בינתיים רק רשומה בפייסבוק אבל לא פעילה.
לי יש את פנטזיית הריפוי על ד"ר האוס מיודעינו (הלא שתקן)
חשוב רק לא לאמץ את הפנטזיה הזאת בחיים. פחד אלוהים .
וברור שהייתי בוחרת בפרסומות. הן כל-כך יפוות (לקרוא במבטא ערסי).
ואל תדאגי, לאחרונה בא לי לקרוא רק ספרים חד פעמיים כאלה מהסוג שמוכרים בסופרים ליד העגבניות… אבל בקושי אני מרסנת את עצמי כדי לא לגרום להתפוצצות אוכלוסין בארון הספרים שלי.
לא מזמן חלמתי שאני שוכבת עם האוס אבל הוא מתייחס אלי כמו אל סמרטוט רצפה.
<A target=_blank href="http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=191077&blogcode=7273641http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=191077&blogcode=7273641">http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=191077&blogcode=7273641</A>
אני לא אחת הבשלניות הטובות.. אני יותר צופה מן הצד ולומדת.
משום מה גיל חובב מעצבן אותי למרות השנינות שלו ולשל התוכנית [ התחפושת שלו כלל לא שנונה] .
אם אינני מתבלבלת [ ירקות בשמם העברי מבלבלים אותי כי יש גם שמות רוסיים] כרוב עטוף מבושל בתוך בצק יוצא כלל לא רע וטעים בהחלט. בדיוק אכלתי לארוחת ערב.
לא חובבת גדולה של השוק, המוכרים לא עושים לי את זה במיוחד..
בכל אופן, בתאבון =]
התחפושת שלו אכן מטומטמת.
אבל דווקא תוכנית חביבה ואני מתה על הילה אלפרט.
ווילו נהדרת.
כיף כיף כיף!
ושכתת לקרוא לי 😡
לא באמת הלכתי לשתות קפה. טוליו רוקן לי את הארנק.
אני מגרדת צנוניות על פומפיה גסה קוצצת שמיר ומוסיפה לזה חתיכות של כבד עוף מטוגן, מתבלת בשמן חמניות ומלח. אוכלים את זה עם לחם חם (או בגאט).
נשמע מצויין.תודה 🙂
אני שתיתי היום רק שתי כוסות קפה. הישג יוצא דופן 😎
שתי כוסות זה הממוצע שלי אבל מדובר במנה כפולה של אספרסו החתיכה…
😉 הקפה היה טעים ?זה רעיון לפוסט קפה שחור או הפוך פילטר או נס .להתראות לך ולמוזה