והירוק היום ירוק מאד

רגיל

לאחרונה גיליתי שהמכנסיים הירוקים שלי (ירוק משובב נפש ועין) מתאימים לי כמו כפפה ליד. לא הייתי מקלה ראש בזה כי בדרך כלל הם היו גדולים או קטנים עלי. ועכשיו הם בדיוק.


נראה לי שהם יהפכו לעור שני.

חמותי אומרת שירוק הוא לא צבע המזל שלי ולכן היא מופתעת כל פעם מחדש כמה אני משוגעת על הצבע הזה. נראה לי שאני משוגעת על ירוק מאז שנולי נולד. אין לי הסבר

השילוב של ירוק וצהוב בדגל ברזיל עושה לי את זה.

ירוק וצבעים אחרים:


תבשיל שרקחתי מהמון פילפלים בצבעים שונים שטוגנו עם בצל ושום . קצת פפריקה וכפית אבקת מרק עוף וגמרנו סיר ביום.

ירוק של הדשאים באיזור לטרון אחרי הגשם.

פיסטוקים ירוקים שהדודים שלי היו מגדלים פעם.

החדר של נולי ירוק תפוחי.

תפוחי גרנד סמית (גרנד או גרני?)



»

  1. יש משהו בצבעי האש והטלה.
    גם ירוק הוא צבע יפה רק תלוי מאוד איזה ירוק..
    אני למשל "נדבקתי" מאמא שלי על צבע ירוק בקבוק וכחול בקבוק (אמא שלי היתה משוגעת על כדורי הזכוכית הדקורטיבים שהיו עושים פעם, אלו שתולים מהתיקרה..)

  2. נחמד למצוא עוד מישהו שיש לו את אותה תשוקה לירוק כמו שלי יש- זה הצבע, ושאף אחד לא יגיד לך אחרת 🙂
     
    נ.ב- אפשר לקבל מתכון קצת יותר מפורט לסיר הפלפלים (למשל, אם בישלת אותם על אש קטנה או גדולה, עם הוספת מים או לא וכו’) ואת חושבת שאבקת מרק עוף צמחית תהיה בסדר, במקום אבקה בשרית?

    • 🙂 ברוכה הבאה לבלוג.
      ולגבי המתכון:
      קצצתי דק שני בצלים בינוניים. טיגנתי אותם עד להזהבה בשמן זית. הוספתי שום (אצלי זה שום מרוסק קפוא של אחת מהחברות אבל אני מניחה שאם זה היה שום טרי הייתי כותשת אותו) אחר כך הוספתי את רצועות הפילפלים כפית אבקת מרק עוף (זה רק לטעם אז אפשר גם צמחי) ופפריקה חריפה (גם ככפית)
      עירבבתי עד שהתרככו קצת אחר כךך בישלתי על אש קטנה בסיר מכוסה עד שהם היו ממש רכים. אפשר כמובן לנסות לבשל אותם פחות. אני בישלתי קצת יותר מדי אולי. תלוי כמה את אוהבת את המרקם הקראנצ’י של הפילפל.
      לא הוספתי מים כי הפלפלים מפרישים נוזלים והטעם מרוכז יותר.
      בהצלחה.:-)

  3. 😛 ירוק נחשב כצבע מרגיע.
    אפילו בבתי חולים רבים צובעים חלק מקירות בירוק, החלוקים הם ירוקים .
     

  4. אולי מכאן מגיע הביטוי: "אין לי מושג ירוק!" כאילו ואם יהיה לך את הירוק, יהיה לך מושג ונדמה שעכשיו לך יש מושג שכזה. איזה כיף 🙂

  5. יש לנו את זה.. מין דימוי עצמי מעצבן ומרגיז ולפעמים כל כך לא צודק.
    כמה קל לכל בעלי הביטחון העצמי המושלם וההחלטי. ללא כל חיבוטי-נפש.
    אבל..ממרום גילי ונסיוני, אני יכולה להבטיח לך שככל שתתבגרי, יהיה לך קל יותר.

  6. אני ממש מבינה את הפער שעליו את מדברת. בתור אחת שגם מדברת ורואה [כבר לא..] אותך, וגם קוראת אותך – זה בשבילי כמו 2 אנשים שונים. אני אוהבת את שתיכן – ז"א את שני הפנים השונות שלך.כנראה החלק המבטא, החושק המתפייט והכועס והרוצה מתגלה אצלך בכתיבה. ב"חיים" את כמו סוכר – כולה טוב ותום. יש שמבטאים את הפנימי – בריקוד, יש בתסריטאות יש באומנות ואת ,נדמה לי בכתיבה.

    • הסוכר הזה מעצבן אותי לפעמים כי אני מרגישה שהוא דוחק חלקים אחרים בי שגם רוצים לבוא לידי ביטוי.
      באמת הכתיבה עוזרת לי להוציא גם את הצדדים האחרים שלי.
      והתגובה שלך יפה.
       

  7. חכם מצדך שהוספת: לא יותר מדי. הגלים האלה – כשהם נושאים אותך למעלה זה נפלא, כשהם מטביעים אותך זה קשה. (ועדיין שווה, אמרנו שרגשות זה טוב…)

  8. זה נכון.
    אבל למה אנחנו לא מסתובבים עם כרטיס שמראה את סוג הדם שלנו בצמוד לת.ז? הרי יש כל כך הרבה תאונות דרכים ופיגועים וכל מיני כאלה מדי פעם.  ולמה לא לומדים בבית ספר קצת יותר לעומק תזונה ועל גוף האדם ועוד כל מיני שאלות חשובות.. צריך לעשות כל שנה קורס רענון קצר של מד"א.  החל מביה"ס יסודי.   אני מניחה שזה עניין של כסף.
    כמו כל דבר במדינה הזאת.
     

  9. 🙂
    מזל טוב- בהחלט חינוי
    אני מתנדבת במד"א
    ורציתי לומר לך שאת נשמעת אם שדואגת ואוהבת את הילד שלה במיוחד עם במיוחד אם את חושבת בשבילו צעד אחד קדימה, ושאני מקווה שלא תצטרכי להשתמש בידע שרכשת הקורס אכן חיוני מאוד! ומעבירים קורס עזרה ראשונה למיטב ידיעתי בכיתה י’.
    מוזמנת =]

    • גם אני עברתי קורס בכיתה י’ אבל בכל זאת עברו כמה שנים מאז…
      כל הכבוד על כך שאת מתנדבת. במד"א עושים עבודת קודש ואני אומרת את זה ללא טיפת ציניות.
       

  10. לצערי אני שוב בתקופה של אי קריאה
    אני מנוי בספריה ואני צרכן די כבד
    אבל לעיתים אני מרגיש תקוע
    עכשיו זה זמן שכזה

  11. 🙂  או זכרונות מתוקים…
    כמה אהבתי לקרוא את הספרים האלו. זו הייתה
    ה"טלויזיה" שלי.
    חבל שילדים של היום כמעט ולא קוראים
    את הקלסיקה של ספרי ילדים.
    כל כך אהבתי אותם שחלקם רכשתי והם נמצאים בספריה הפרטית שלי במקום כבוד .
     

  12. מה שעוד מדהים, זה ההבנה שהם מבינים אותנו בגילאים מאוד מוקדמים, עוד בכלל לפני שהם יודעים איך לבטא את עצמם!
    וחוץ מזה, איזה מדהים זה שהם נולדים עם מנגנון מוחי כזה של לקלוט שפה יש מאין, נכון?

  13. זה מצחיק כמה את וטוליו שמים לב לעניין השפה. אין ספק שהמשלב באנגלית בסרט לא ממש אמין אבל זה לא הפריע לי להתרגש ולהזדהות עם תחושת התלישות של הדמויות בסרט. במיוחד בהתחלה שהם הולכים לאיבוד ועדיין שומרים על הפסון…

  14. הכיתה המעופפת הוא הקסטנר האהוב עליי ביותר. איזה כיף לך שאת קוראת אותו לראשונה.
    אני סקרנית לגבי אצ’וורה – את הקודם שלה אהבתי מאוד.

  15. לגלות את התמונה הזאת שלך היה (בעבר) גילוי מקסים. לגלות ששמת אותה גם כרקע לבלוג זה חבל, מאוד מעמיס על העין.
     
    נשיקוקסטות ושבוע טוב.

  16. יש סיבה לעניין בספרי ילדים? אותי מעניין לקרוא את התרשמותך מניקולא הקטן… ו"על החיים ועל המוות" מומלץ (כתבתי עליו בבלוג. לא כולו קודר)

    • אני חושבת שבספרי ילדים טובים מצליחים להראות נקודת מבט אמיתית של ילד ולפעמים מתחשק לי לחוות שוב נקודת מבט כזו.
      חוץ מזה יש בקריאת ספר ילדים משהו שמחזיר אותך אחורה בזמן וקצת בא לי לפעמים.
      ובזכות מה שכתבת החלטתי לתת צ’אנס ל"על החיים ועל המוות". איכשהו מעולם לא קראתי את קניוק והצלחת לעורר בי עניין לגביו.
      ולגבי ניקולא אולי אכתוב.

  17. 😮 נחמד שיש לך אפשרות וזמן לקרוא ולהנות.
    גם אני אוהבת ללכת לישון מאוחר ולקום מאוחר , אולי בגלל שעבודתי היא אחרי צהרים.
    הקריאה אצלי זה בא על חשבון שעות שינה ואחר כך אני כמו שיכורה ולא מיין.
     

    • גם אצלי זה ככה. בגלל שאני לא מוותרת על הקריאה הבקרים שלי הם סיוט.ומצד שני כנראה שאני צריכה להיות מוכנה לשלם את המחיר כי הקריאה היא כמו אוויר לנשימה בשבילי.

  18. בתור אחת שגרה כעת בירושלים, מסכימה. אצלנו בערך משעה ארבע חמש פתאום נופל קור שאת לא יודעת איך להתמודד ( הרבה סוודרים חמים).

    מזדהה עם הישנוניות בבוקר. יבוטל הבוקר לאלתר!

  19. אני איש של בוקר לגמרי
    השעון מצלצל ב3:45 בבוקר(אצלך זה ודאי נרא לילה)
    רב הזמן אני מתעורר בכלל לפניו
    אני מתעורר,פוקח עיניים ויורד מהמיטה
    בניגוד לזוגתי ששמה שעון מעורר על 6 בבוקר ואחכ על 6 וחצי בבוקר וקמה מהמיטה ב7
    אני מתפקד נהדר בבוקר ואני אוהב את השעות האלה
    זוגתי מתלוננת על ערנות יתר מצידי
    ביום שישי כשאני לא עובד אני מעיר את כולם בשירת "קומו קומו ילדים,המורה בבית חולים" וגו’
    אבל בגלל תלונות בני המשפחה על עליצות יתר,הפסקתי
    נכון שאני חייב לישון איזה שעה בצהריים ובלילה אני הולך לישון ב10
    טלויזיה לא ממש מענינת אותי ולכן לא איכפת לי מגריז מהשרדות או מנולד לרקוד

  20. גם אני נהנתי מהצפיה בגריז – ממש קטעים!
    גמרתי לקרוא את "חיי שניים" – ספר מעולה. ארוך..אבל מחכים ומרחיב דעת בצורה פנטסטית.
    קראת?

  21. באמת קר נורא.
    גם אצלנו.
     
    הידעת שההיא (אוליביה ניוטון ג’ון, בדקתי בויקיפדיה) ששחקה את סנדי בסרט המקורי הייתה בת 40 בזמן הצילומים?
    40!

  22. בזמן האחרון אני לא אישה של בקר , צהריים , ערב . אני רק רוצה לישון ולישון , מזל שהבולדוזר של המשפחה דוחף אותי .ועל טלויזיה אין מה לדבר .
              לילה טוב  

    • כדאי לך לבדוק אם יש לעייפות הזאת סיבות בריאותיות. לי הייתה תקופה כזאת וגיליתי שאני מאד אנמית ואחרי שקיבלתי ברזל המצב השתפר דרמטית.

      • :-?טראומתי בשבילי, הפיץ קרוב לוודאי לא הרגיש כלום (קיבל תרסיס מרדים טרם קבלת זריקת ההרדמה, כדי שגם הדקירה של הזריקה לא תכאב…).
        משום מה בפעם השנייה זה יותר מלחיץ, על אף הניסיון הבסה"כ בסדר שהיה לנו.

      • הפיצים עוברים את זה די בקלות. הבעיה היא איתנו האימהות.
        (מקווה לבת וגם זה יקרה בעוד המון המון זמן)
        העיקר שהכול עבר בשלום. >:D<

  23. מתכון מאיזה בלוג..עושה את זה כבר כל שבוע..
    חותכת לחתיכות מאורכות גזר קולורבי צנון כרובית כרוב אפשר גמבה פרחי כרובית. תכניסי לצנצנות זכוכית. ואז תכיני את ה"מרינדה". בסיר תרתיחי כוס סוכר כוס חומץ וכוס מים – עד שהסוכר נמס. לשפוך לצנצנות – למקרר. וזה מוכן – ככל שירבה להיות שם – ישתבח!
    שבת שלום. חיי שניים -למרות האורך..לא משעמם לרגע

  24. עד כמה שאני יודעת, הירקות האלה לא ממש מתאימים לבישול. אבל יש לי שני סלטים פיצוציים בשבילך:
    שומר- פשוט לחתוך דק, עם מעט שמן זית, מיץ לימון מלח פלפל ומה שבא לך ויש לך, רצועות פלפל צבעוני, בצל או עשב כמו נענע.
    ולסלט סיני עם צנונית- לפרוס אותה, לקלות שומשום במחבת בלי שמן ולזרוק עליה, רוטב סויה לתיבול או, שמן שומשום, חומץ רגיל סוכר ומלח.
    שבת טעימה!
    לולי.

  25. שומר וקולרבי בהחלט ניתן לצלות ולהגיש כחלק ממנת אנטיפסטי, או כמנה בפני עצמה לצד מנת חלבון.
    לג’יימי אוליבר יש מתכון נחמד מאוד לשומר – מנקים וחוצים את השומרים ומניחים בתבנית, וזורקים מעל שיני שום פרוסות, מלח-פלפל גרוס, כמה חתיכות חמאה נדיבות ו-2 כוסות יין לבן שווה (יותר טוב ורמוט). מכסים בנייר אלומיניום ואופים בערך 20-25 דק’. מעולה!
    את הקולרבי אני צולה עם שמן זית, מלח גס ופלפל גרוס, המון שום וענף רוזמרין ו/או תימין. אפשר גם טרי בסלט עם גזר, מקלות סלרי ותפו"ע ירוקים.
    אין לי רעיון מעניין במיוחד לגבי הצנוניות, אני אוהבת אותן עם שורשים אחרים ורוטב "אוריינטלי", למשל על בסיס רוטב צ’ילי מתוק וחומץ עדין, או בסלט רוסי שעד עכשיו לא נחל הצלחה בקרב טועמים ילידי הארץ – צנוניות, מלפפונים מוצקים, בצל ירוק, ביצה קשה ורוטב על בסיס מיונז…

  26. מה זה, נהיה פה פורום מתכונים 😉
     
    אישית פשוט נהיה לי חשק לבית פרטי עם חצר, שם אשתה את התה לואיזה שלי. מעניין אם זה יקרה פעם בגלגול הזה.

    • התיאור של בית פרטי עם חצר לשתות בה תה לואיזה (מלואיזה שגודלה בחצר כמובן) נשמע לי משובב נפש מאד. אולי כן ואולי בית עם מרפסת מגניבה עם עציצי תבלינים? נראה לי גם טוב (במקרה שלי יש מרפסת אז יש מחשבה בכיוון בעתיד)
      ולגבי המתכונים, כרגע זה הצד היצירתי שלי. אהמ…
      (יש לך מתכון עם ספרים? ;-))

  27. כן, עכשיו היא מסתכלת הרבה על היד שלה, וחשבתי איך אנשים שלוקחים טריפים בעצם מנסים לשחזר פליאה של תינוק…

  28. אויש, אני קוראת כזה זבל ומנסה לאלף את עצמי.
    ואיך אני שמחה שאמרת שאת לא טיפוס של בוקר, חשבתי כבר שאני פריקית של הטבע, כולם גורמים לי להרגיש שאני נורא עצלנית. הצטרפתי בפייסבוק לקבוצה "מעבירים את הבוקר לצהריים".
    כנ"ל לגבי דמויות עם פגמים, אני ישר מתאהבת בכל הדמויות הקולנועיות/טלוויזיונית האלה שהן דפוקות ושתקניות, ואין לךמושג מה עובר להן בראש, ואז אני מתכננת לאמץ אותם ו"לרפא" אותם. 😛 
    רציתי לראות גריז כי נראה לי מעניין כל הקונספט של שירה וריקודים, אבל יום שני זה יום פורה מבחינת דברים מעניינים, ואם אני עושה חישוב של לראות את מלון בבילון העסיסי מול לראות משהו בערוץ 2 עם 75 פרסומות בשעה, את יודעת מה לוקח..
     

  29. אני לא אחת הבשלניות הטובות.. אני יותר צופה מן הצד ולומדת.
    משום מה גיל חובב מעצבן אותי למרות השנינות שלו ולשל התוכנית [ התחפושת שלו כלל לא שנונה] .
    אם אינני מתבלבלת [ ירקות בשמם העברי מבלבלים אותי כי יש גם שמות רוסיים] כרוב עטוף מבושל בתוך בצק יוצא כלל לא רע  וטעים בהחלט. בדיוק אכלתי לארוחת ערב.
     
    לא חובבת גדולה של השוק, המוכרים לא עושים לי את זה במיוחד..
    בכל אופן, בתאבון  =]

  30. אני מגרדת צנוניות על פומפיה גסה קוצצת שמיר ומוסיפה לזה חתיכות של כבד עוף מטוגן, מתבלת בשמן חמניות ומלח. אוכלים את זה עם לחם חם (או בגאט).
     

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s