חרדת מוות

רגיל

אתמול כמעט מצאנו את עצמנו בהרכב משפחתי מלא באחוריים של משאית. הכמעט הזה לא נתפס ולא יכולתי שלא לחשוב איך היינו יכולים לבלות את ערב החג אחרת לגמרי.

לאחרונה אני חושבת הרבה על המוות. חברים לעבודה איבדו הורים וכמעט כל הזמן יש מודעת אבל ליד השעון בכניסה.


ועכשיו גם אמאל'ה איבדה אבא.


ואין יום בשבוע האחרון שאני לא חושבת בו כמה המעגל מתקרב ומתי אנחנו.

»

  1. זה חבל שככה
    המוות לצערנו הוא חלק מהחיים
    אבל להתעסק בו כמו שאת מעידה שאת מתעסקת בו
    זה לחלוטין מיותר
    זו דעתי הצנועה

  2. חרדת מוות קיימת כל הזמן ברקע. השאלה לכמה זמן היא עוברת לחזית. אני מניחה שטראומה כמו שתיארת כאן מציפה את החרדה. אחר כך היא שוב שוקעת, עד הפעם הבאה…
     

  3. המות זה באמת חלק מהחיים אך קשה שזה במשפחה תנחומי לאימאל’’ וליזכור הנפתר נשאר בנינו שמדברים עליו הוא חיי בתוכינו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s