פוסט חורף אסוציאטיבי

רגיל

עניינים בוערים:


כל פעם שיש מבצע התרמת מוח עצם אני מרגישה כמה המדינה שלנו קטנה וכמה יש בה סוג של משפחתיות שמאפשרת לדבר על תרומת מוח עצם לילד ספציפי במהדורה המרכזית. תקנו אותי אם אני טועה אבל לא חושבת שיש את זה  במקומות אחרים.


הייתי תורמת בשמחה אבל זה אסור לי מבחינה בריאותית וכל פעם שיש מבצע כזה אני ממש ממש מצטערת על זה כי הייתי רוצה.


כתמי צבע:


אני אוהבת לראות בחורות לבושות במעילים צבעוניים. זה תמיד עושה לי שמח בלב וגורם לי לחשוק במעיל בצבע עז כזה ולא פרקטי. (יש לי יותר מדי מעילים אז לא נראה לי שארכוש אחד כזה) אבל להחמיא אני תמיד מחמיאה.


ראיתי היום שלוש קשתות בענן וזה תמיד משמח אותי


חמידות


נערה לבושה בסוודר עבה וחצאית קצרה מעל המכנסיים ונועלת נעלי בד לבנות הולכת בנחת בגשם ומחללת בחליל. כשהיא מגיעה לבניין היא אומרת לי כמה היא הצטערה ללכלך אחרי המנקים עם הנעליים שלה. אחר כך היא נושאת אלי זוג עיניים כחולות מקסימות ומאחלת לי יום נהדר.


אוויר


יש עכשיו כל כך הרבה אוויר לנשום. איך אני הופכת להיות אוהבת חורף.


קלישאתיות


התאהבתי בקונספט של שוקו חם. אתמול בישלתי לנו על הכירה שוקו חם מחלב רותח שגם הקצפתי עם המקצף הידני שלי שעלה לי 10 ש"ח והספתי שלוש קוביות קוט דור מריר שקניתי בשוק במבצע. היה בדיוק השוקו שדמיינתי שאני רוצה.


טוליו ואני הרגשנו כמו בני אצולה.


לקום


יותר קשה לי לקום בבוקר אבל למזלי לנולי קל וכך אני מצליחה לגרור את עצמי החוצה בשעה סבירה.


סתם נעים:


מצטערת שהאשמתי את ג'ניפר ויינר בסתמיות. "רעידות אדמה קלות" שלה הוא ספר מענג שמתחבב עלי עם כל פרק שלו. שמחה שהייתה לי החוצפה לבקש אותו בהשאלה מחברה שרק ילדה.


רשימת יום הולדת:


נזכרתי באחר מספרי רמונה שעד היום אני יכולה לקרוא בשקיקה (הסדרה של בברלי קלירי). שם רמונה המדוכדכת מנסה לעודד את עצמה ע"י הכנת רשימת מתנות לחג המולד כבר בספטמבר.


ואז החלטתי להכין לטוליו רשימה של מתנות פוטנציאליות והוא יבחר מה שנראה לו וכך אני אשיג גורם הפתעה. הזהרתי אותו שאני לא רוצה  להיות נוכחת בזמן קניית המתנה כי אני בניגוד אליו (מזל שור) אוהבת מאד הפתעות.


זכרונות:


הנקה כל שלוש שעות, רצון לישון, גוף מותש, בכי לא מוסבר, גזים, עייפות שגורמת לי להפיל את התינוק, ציצים חסרי פרופורציה, קקי שנמרח על הבגדים, עור יבש ומתקלף, אנשים שאומרים לך תניקי תניקי תניקי….חשש מכל שיעול קל ונשימה שורקנית.


איזה כיף שאני יכולה לקרוא לזה זכרונות מטושטשים.יש לי חברות ובלוגריות שעוברות את זה עכשיו… תחזיקו מעמד, בנות זה יהיה בקרוב זכרון…


הפתעת פרו:


גיליתי פתאום שיש לי יכולת להעניק פרו מה שאומר שקיבלתי פרו בהפתעה. אני חושבת שאני יודעת מי המעניקה אז אני שולחת לך יקירה חיבוק מפה ותודה (כאמור, אני אוהבת כאלה הפתעות).

 

»

  1. השקט שמביא איתו הגשם (גם כשיש גשם ממש סוער) מאפשר למחשבות לרחף ולתפוס את מקומן ואז גם הזכרונות. וכמו הגשם, גם להם יש ריח ומקום ועכשיו יש להם גם נוכחות
     
    אהבתי. ואחזור 🙂 MN

  2. תמיד היית אומרת לו מה את רוצה למתנה?
    סלחי לי על השאלה, אבל זה לא קצת הורס את ההנאה? שאת צריכה להגיד לו?

    ובעניין ההנקה, לא נהנית מזה אפילו קצת? הגוף הקטן שנצמד אלייך וכו’..

    • צודקת, זה הורס. הרשימה היא סוג של פשרה כי אז הוא בוחר מכמה אפשרויות. אבל כל זוגיות והדינמיקות שלה.
      ואת צודקת גם לגבי ההנקה. זה היה כיף ולפעמים אני מתגעגעת. ולא סתם הינקתי אותו 11 חודשים אבל היו גם הרבה קשיים. אני נזכרת בזה רק כי אני רואה מה חברה שלי חווה עכשיו.

  3. עכשיו גם לי יש חשק למעיל בצבע עז! ואולי הפעם אפילו אקנה, אני צריכה מעיל חדש.
     
    פוסט מקסים ונעים, השרה עליי שלווה לרגע בתוך הטירוף של העבודה.

    • אני שמחה שהצלחתי לשלוח אלייך קצת רוגע. זה טוב לשים לב גם כשאנחנו בתוך הרוגע ולא רק בדיעבד כמה רגועים היינו פעם.
      (מחסכים ברוגע אני לומדת משהו, מסתבר…;-))

  4. אין כמו החורף… אני כבר מתה לאוורר את כל הבגדים ולהסתובב איתם ברחוב. וכמובן שקניתי מעיל חדש במחיר שערורייתי, והוא לא יהיה היחיד 😉
     
    ובקשר לספר, תעשי מאמץ לפוסט אורח? 300 מילה? >:D<

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s