היום לפני שנה

רגיל

היום לפני שנה שכבתי בחדר לידה אחרי ירידת מים. הייתי בטוחה שיש לי לפחות עוד שבועיים להתרגל לרעיון שאני אהיה אימא.


נולי החליט שהוא רוצה להשאר עוד קצת בפנים.לא היה לי מושג מה יהיה ואיך יהיה והייתי מבועתת מהשינוי הענק שעומד להתחולל בחיים שלי.


ואז לאחר יממה וניתוח קיסרי ראיתי אותו בפעם הראשונה. קשה לתאר את התחושה הזאת של לראות את התינוק שלך לראשונה. אני זוכרת פרצופון ורדרד עטוף בחיתול לבן.ואני זוכרת אהבה ממבט ראשון וגם סקרנות ואפילו קצת אי הבנה.

אני זוכרת שהבאנו אותו הביתה והשאלה עטפה אותנו כמו אותו חיתול בד. ומה עכשיו?

ואז גילינו שמותר לעשות טעויות עם הילד שלנו וגילינו שאנחנו מסוגלים להיות הורים ומצאנו את האהבה שלנו ליצורון הזה וגדלנו יחד איתו.

והוא גדל, כמה מהר הוא גדל !!! אני רואה תמונות שלו על שומר המסך שלנו ומדובר בתינוק אחר לחלוטין. רק המבט השוב בעיניים היה קיים כבר אז.

וכל יום האהבה שלי אליו גדלה וצומחת ותופחת כמו עוד היריון. וכל יום אני מגלה כמה שמחה אושר ואהבה הוא מביא איתו לעולם בעצם קיומו.

אז נולי אהוב שלי חשוב לי שכל העולם ידע כמה אני שמחה עליך וכמה אני אוהבת אותך. נכון, אני גם חוששת, דואגת, רוגזת, קצרת רוח, מבולבלת, טועה, עייפה, חנוקה ושחוקה

אבל אני קודם כל אוהבת אותך יותר משמילים יכולות לתאר.

 

»

    • תודה. ברוכה הבאה לבלוג שלי ולבלוגוספירה בכלל.:-)
      הניק שלך קרץ לי בתור מודיעינית חדשה יחסית והבלוג שלך הוא בהחלט יוזמה מעניינת ומבורכת.

  1. יום הולאאאדאאאת שמאאאאאאחחח!!!!!:-)>:D<
     
    (ככה אני שרה. אל תגידי לי שאת לא יכולה לשמוע, תנמיכי את הופ ותקשיבי. אחרי הכל אנחנו שכנות – גם אני ממודיעין)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s