למה אני שמחה שנולי בן

רגיל

מאז שגיליתי שני פסים בבדיקת ההיריון הייתי משוכנעת שיש לי בת. רציתי בת ופינטזתי על בת. מרגע שגיליתי שנולי בן התחילו החרדות (ברית וצבא. כאילו לא עוברות 18 שנה בין האירועים) וגם בגלל שהמחשבה שצאצא שלי יהיה כל כך שונה ממני . אני חושבת שהרצון הזה ללדת שכפול שלך הוא רצון לא מודע שקיים אצל הרבה אנשים.

ואז חשבתי שיש משהו לא בריא אצלי ברצון הזה לחיות את חיי מחדש דרך הבת שלי כמו סוג של תיקון והבנתי שכנראה שיש משהו מאד נכון בזה שנולד לי בן. חשבתי גם על זה שדווקא לטוליו יהיה צאצא מאותו המין וזה יוכל ליצור קירבה יותר חזקה בינהם. חשבתי גם שמעניין יהיה לראות איך יתפתח ילד שלי אבל בן.

ובנולי הזה יש כל כך הרבה עדינות ומתיקות ויש בו גם פילפל. יש לו ידיים טובות וחוסר חשש לנסות דברים (היום עשו לו בדיקת דם לראשונה והוא לא הניד עפעף). הוא סקרן הוא חכם והוא כל כך הנולי שלי.

והוא לא היה ככה אם הוא היה בת. הוא היה מישהי אחרת.

אני שמחה שנולי נולד בעידן שלבנים יש לגיטימציה גם לעשות דברים "נשיים". להביע רגשות, לעסוק באסתטיקה ועוד ועוד. למעשה לדעתי עדיין לבנים יש יותר הזדמנויות ואפשרויות בחירה מלבנות. בנים גם פחות פגיעים מהרבה בחינות אחרות.

שיהיה ברור, אם נולי היתה בת הייתי מראה לה שגם לה יש עוצמה וכל האפשרויות בעולם להיות מה שהיא רוצה להיות.אבל אני מרגישה לשלבן זה הרבה יותר מובן מאליו בעולמינו שהוא יכול לבחור להיות מה שהוא רוצה.

יהיה מעניין לגדל גם בת אבל עוד לא….

מודעות פרסומת

»

  1. כשאני חושבת על ילד,אני בדרך כלל חושבת על בת. כמובן שאקבל גם בן אבל אם תהיה לי בחירה (למשל אימוץ ולא לידה טבעית), אשאף לבת. אני פשוט מסתכלת על הקשרים בבית שלנו, איך אני כל כך קשורה להורים שלי, איך אח שלי כל כך מנותק ובורח מקשר וקירבה. ואני לא רוצה ילד שיברח ממני, אני רוצה מישהי שאוכל לחלוק איתה השקפת עולם וערכים ושיהיה לנו כיף לבלות ביחד. אולי זה בגלל הקשר הכל כך קרוב ביני לבין אמא שלי. אני כמובן מכירה בנות שאצלן זה לא כך.
    דרך אגב גם אם הייתה נולדת לך בת, היא באותה מידה הייתה כולה להיות בעלת ידיים טובות, חוסר חשש לעשות דברים, סקרנות וחוכמה וטוליו שלך באותה מידה יכול היה להתחבר אליה (אני חושבת שאבא שלי למשל יותר קשור אלי).
    זה שהחיים שלה היו יותר קשים כי היא אישה, זה נכון. אבל החיים קשים נקודה גם לגברים וגם לנשים.

    • נהדר שאצלך המצב הוא כזה.
       
      כשנולי היה בבטן גם אני חששתי מריחוק שלו אבל עכשיו כשהוא תינוק מתוק ותלוי בי אני כולה לדמיין גם אפשות שהוא יהיה קרוב אלינו.
      לא חשבתי על זה אבל חברתי שחובקת בת חששה מאד דווקא ממאבקי גיל ההתבגרות בין אם לבת.
       
      ידיים טובות לבת. יכול להיות בהחלט אבל 50% סיכוי שלא כי היא הבת שלי.;-)
       
      משוכנעת שאם הייתה לי נולדת בת היא הייתה יוצאת נפלאה בדיוק כמו נולי.
       
       

      • בדיוק כמו שלנולי היה 50 % סיכוי שלא כי הוא בן שלך 🙂
        אל תביני אותי לא נכון, ברור שאם אוהבת את בנה לא פחות וגם אני יאהב את בני אם יוולד לי בן.
        המריבות בין אמהות לבנות באמת קשות (לדעתי אצלנו זו גם אחת הסיבות שאח שלי התרחק מאיתנו) אבל יחד עם זאת החיים שבין המריבות, הקירבה המופלאה והאהבה שאפשר להגיע אליה שווים הכל. אמא שלי היא החברה כי טובה שלי ומכירה אותי הכי טוב מכולם (ובגלל זה אנחנו רבות לעיתים קרובות כי היא יודעת בדיוק איך ללחוץ על כפתורים) הלוואי עלי יחסים כאלה עם בתי (מינוס פחות מריבות).

      • אני מסכימה איתך  כי גם לי יש קשר כזה עם אמא שלי.
        ואצל נולי פשוט גיליתי לשמחתי שהוא לא ירש את הידיים שלי.
         

  2. גם אני חוששת (מוקדם מדי כהרגלי) ממאבקי הכוחות שבין אמא ובת. בשלב הזה החלטתי לשים את החששות בצד ולהיות אמא טובה עד כמה שאוכל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s