רגיל

טוב, האתמול הזעפני התחלף ביום כזה קצת מעייף אבל בסדר כזה עם ההורים של טוליו ואחותו. לא כיף גדול מה גם שבגלל שהתחייבנו להם הפסדנו טיולון בירושלים עם חברים. אבל כל הקודם זוכה נכון גם במקרה זה.

לכל ההורים של היום וההורים לעתיד: נולי הוא תינוקפלא מקסים אהוב ומתוק אבל הוא לאחרונה מוציא אותי מדעתי. מוציא לי את הנשמה בכפית וגורם לי להתגעגע קצת לשקט, לזמן לעצמי ולהיעדר הדריכות הזאת שאני חשה כל פעם שהוא על הרצפה כי אני רואה בכל מפה משתלשלת איום פוטנציאלי.


חוץ מזה יש לו רצונות משלו: אמבטיה-רק כאשר הוא מפרכס כמו צלופח, שינה-בחלומות הלילה. הוא מעדיף לשחק אז מי אני שאגיד לו לישון. אוכל-יש דברים יותר מעניינים. אז מה אם בעוד חצי שעה הוא יסתער לי על הציצי כאחוז אמוק כי בא לו.

כן: זה אומר שהוא ילד חכם פעלתני מפותח ועצמאי כמו שרציתי שיהיה אבל זה ממש מכה להיות בצד של האימא….


.

»

  1. קראתי כמה פעמים את השורה הראשונה… לא חשבתי על זה שטיולון זה טיול קטן ולא רק סוג של עגלה קלה…
     
    גם אני מעדיפה את אמילי ערנית ופעילה, למרות שזה מתיש להשגיח כל הזמן.
    אנחנו צריכים (מזמן) לעבור בבית על ארבע ולהעיף כל מה שיכול להיות מסוכן.

    • אני לומדת להעריך את זה שנולי התחיל עם הזחילות רק לקראת גיל 9 חודשים. קשה לי לדמיין מה היה אם הוא היה מתחיל קודם.
       
      והבעיה היא שעוברים על ארבע ואז מגלים סכנה ממקור לא צפוי שניה לפני שקורה משהו.
       
      טוב, זה חלק מהעניין, לא?
       

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s