כיסוי ראש

רגיל

כמו שהבטחתי לפני כמה פוסטים. זה נושא שתמיד נורא הציק לי כאשר עוד הייתי דתיה כי הרגשתי שדרישה מבחורה צעירה (או פחות צעירה) להסתיר את השיער שלה אחרי החתונה היא דרישה אדנותית  שמדגישה עד כמה המילה בעל היא בעלות. לי היה ברור שגם אם אשאר שומרת מצוות זו מצווה שלא אקיים.


(למעשה זה מנהג שאומץ ע"י קובעי ההלכה. זה לא שקול למשל לשמירת שבת)


אני עדיין חושבת שזה מאד לא הוגן.

כמובן שלי זה לא רלוונטי לחיי.

לרוב הנשים הדתיות  שאני מכירה העניין היה קשה לפחות בהתחלה (בסוף התרגלו לזה) וקיבלו את זה כחלק מהבחירה שלהן לחיות ע"פ ההלכה או יותר נכון להקפיד על ההלכה המסויימת הזאת.

(אצל המוסלמים האדוקים כיסוי ראש לאשה לא כרוך בנישואים אלא בשלב מסוים בו הנערה מגלה ניצנים של מיניות. מעניין לראות את ההבדלים)

ומצד שני:

אני נהנית לראות איך החוכמה הנשית הפכה גם את הציווי המאד מעיק הזה למשהו כיפי. יש נשים שאוהבות להתהדר בכיסוי ראש כסמל סטטוס של נשואה. יש כיסויי ראש שהם פריט אופנתי לכל דבר. יש בזה משהו כל כך צבעוני ובעיקר. יש נשים שלא מוותרות לגמרי על כיסוי השיער ומשאירות את החלקים היפים של השיער בחוץ.

בגיל 19 התידדתי עם בחורה נשואה טריה. היא ראתה בכיסוי ראש ממש קסם אירוטי. היא תיארה לי מצב בו היא מורידה בבית את כיסוי הראש והבית מתמלא ריח של שמפו והיא מפזרת את השיער.

עוד דבר יפה בכיסוי ראש הוא שאם את בחורה יפה הפנים שלך מובלטות מאד.

»

    • גם לי. אם כי אני מניחה שזה בריא בגלל שזה מגן מפני השמש (בהנחה שזה כובע ען שוליים)

  1. אני מקבלת כאב ראש מכיסוי ראש.
    אני חובשת אותו רק כאשר אין ברירה, כמו לבית כנסת או לאירועים איפה שאני חובשת כובע לכבד את המקום או את המארחים.
     
    את צודקת שיש נשים שזה מאד הולם אותם ועשו מהתאמת הכיסוי ראש אמנות.

    • מוזר לי לדמיין אותך בכיסוי ראש.
      אגב האנרכיסטית הקטנה שבי שמחה לראות נשים דתיות שלא מכסות את הראש.
      (מוזר לי אגב שנשים מקשרות את הבחירה בכיסוי ראש עם מנהגי הבעל. זו אמורה להיות החטה שלהן בלבד)

      • הסיבה היא שכאשר אישה מתחתנת היא אמורה ללכת בכל דבר לפי המנהגים של הבעל. נוסח התפילה, כמה שעות מחכים בין בשר וחלב, וכו…אז גם הכיסוי ראש.
        אצלי זה ככה, אני חשבתי שאם אני מתחתנת עם ספרדי אני אוכל לאכול אורז וקטניות בפסח. מסתבר שיש הרבה סוגי ספרדים (מה שלא ידעתי כאשר התחתנתי) ושלי לא אוכל קטניות ואורז בפסח.
        אי לכך אין לי שום סיבה לעבור למנהגים ספרדיים. 😉

      • ;-)ממש "אכלת אותה" בעניין פסח.
        אני חושבת שעניין המנהגים נתון לבחירה. אמא שלי נשארה אשכנזיה אחרי נישואיה (בעלה עשה "התרת נדרים והפך לספרדי מבחינת המנהגים)
        בדרך כלל היא מחמירה יותר אבל לו היא מבשלת קיטניות מסוימות בפסח (ולא אוכלת בעצמה)

      • הילדים ואנוכי כבר לוחצים שנים על בעלי שיעשה התרת נדרים ושנאכל קטניות, אבל הוא לא מוכן.
        הוא חושב שבשביל שבוע בשנה לא צריך לעזוב את מנהג אבותיו.
        He has a point
        לי חסרים המוצרי סויה בפסח. אני לא אוכלת דברי חלב ומוצרי סויה הם התחליף שלי לחלב, יוגורט וכו…אז זה בעיה.
        בניגוד לאמא שלך, לא היתה לי שום בעיה לאכול קטניות ואורז בפסח. לדעתי צריך להתיר את זה לכל עם ישראל.
        זה סתם מיותר.
        בבית שלי גם לא השתמשו ב"חומץ" כי זה היה "chumetz"
        יעני חמץ.  אבל אני צריכה להיות שמחה שלפחות אוכלים "שרויה". יכולתי גם להיוולד לתוך משפחה שגם את זה לא אוכלים. 😉

      • גם לדעתי (הלא נחשבת) המנהג של הקיטניות מיותר.
        מקורו בכך שפעם היו שמים את הקיטניות והקמח באותו שק ולכן ביהדות אשכנז הקפידו על כך יותר.
        זה נראה לך בעייתי מבחינה הלכתית לאכול סויה אם זה נוגע לבריאות שלך?
        (אני מדברת כמו דוסית עכשיו)

      • אני מכירה את המקור של המנהג.
        אני לא אוכלת סויה לבריאות. שבוע בלי סויה לא יעשה לי שום דבר רע. זה רק מעצבן.
        כאשר הילדים היו תינוקות ואכלו רק מבקבוק השתמשנו באיזומיל. גם הם היו רגישים לחלב. אז בפסח כן נתננו להם את האיזומיל.
        השתמשנו בכלים נפרדים עבורם וזהו. זה לא חמץ.
         

  2. אני לובשת כיסוי ראש.
    בתחילת נישואי (20 שנה..) מאוד מאוד אהבתי והתגנדרתי איתו. לאחר כ15 שנה מאוד כעסתי על הציווי ואפילו הורדתי אותו מידי פעם לפעם.
    היום אני במקום אחר לגמרי. אני באמת חושבת שהחובה ללשוב כיסוי ראש – הוא שערורייתי ונוצר בזמן שהאשה הייתה לא חשובה וכך אפשר היה ל"שלוט" עליה. אולם ביום-יום אני ממש נהנית מזה – זה יפה נורא – זה יצירתי – וזה בעיקר טוב בימים שהשיער שלי נראה נורא!!

    • את בהחלט שייכת לנשים שהתכוונתי עליהם (מאד אוהבת את כיסויי הראש שלך).
      למה בחרת לכסות את הראש?

  3. זה היה בבירור המשך ישיר לגדילתי בבני עקיבא.
    אמנם אמא שלי ואחיותי הנשואות אינן לובשות כיסוי ראש, אך תמיד משום מה נחשבתי "יותר דתיה" מהם.

    • יש לי הרגשה שבמקרה שלך אם לא היית רוצה לכסות את הראש אישך היה מסכים בלי בעיה (או לא מתנגד)
      נראה לי כיום שבמקרים רבים זה סוג של נורמה חברתית (כמובן גם סוג הכיסוי מעיד על התת מגזר של האשה כמו צורת הכיפה וצבעיה לגבר)

  4. קשה לי עם כיסוי ראש, זה תמיד נראה לי כביטוי של דיכוי נשי על ידי מסורת וחברה גברית. זה שנשים מודרניות מפרשות את זה כיפה, סקסי או כביטוי לנשיות פשוט לא נראה לי לפעמים כהשלמה עם הדיכוי…. ביהדות וגם אצל המוסלמים.

    • אני לא חושבת שנשים מפרשות את זה ככה אבל אני מניחה שבין השיקולים שלהן לכסות יש בחלק מהמקרים שיקולים חברתיים כמו בכל אופנה אחרת.
      גם אני חושבת שהכיסוי כרעיון הוא ציווי דכאני של גברים שמרגישים מאויימים בצורה קיצונית מהמיניות הנשית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s