החגיגה של בבט-הופל לא הסרט

רגיל

החגיגה של בבט, שתים בצהרים. אני מחליטה להתפנק בופל עם קרם וניל כזה עם נקודות שחורות של וניל ועוד טעם. אני בוחרת בקפה כדי לאזן את מתיקות הוניל. הפעם אני מדלגת על השוקו כי יש גבול.


אני מגיעה ורואה הפעם וופלר . הוא חובש מטפחת אבל לו כזו ימי ביניים מתוקה כמו שנילי היתה חובשת אלא כזו עם ציורי דונלד דק. גם הלוח נעדר. המקום משתנה. (רק עכשיו שמתי לב שבכל הפעמים הקודמות היו שם רק וופלריות. היה משהו מאד נשי במקום)

אני מכרסמת את הופל וכדרכי מתבוננת. מגיע זוג. הבחורה מאד שמנה אבל בצורה מתוקה כזו סופגנית ויש לה גם קול מתוק. הזוג מתחבק בכניסה ואז נכנס. הבחורה מפטפטת בעליזות עם הוופלר ושואלת למה אין לוח. הוופלר עונה שנמאס לו ששואלים את זה ושהוא לא אוהב לקוחות. הבחורה קצת מופתעת מהכנות וגם אני. הוופלר עונה שהוא רוצה שאנשים יבואו בשביל הופל ולא בשביל להרגיש ירושלמים מאגניבים. ושכל בחורה שפיטפטה פעם רבע שעה עם נילי מרגישה החברה הכי טובה שלה.


הבחורה מתנצלת קלות ונעלבת קלות והוופלר עונה : את דווקא בסדר.

אני גומרת את הואפל אומרת לוופלר יפה תודהשלום והולכת.

נחמד לי עם שיחות כאלה.

מודעות פרסומת

»

  1. בשבילי וניל וקרם ערמונים. כמו לוח שחמט. מתגעגעת לירושלים.רוצים תמונה מעודכנת של נולי.
    שבוע הבא הוא השבוע האחרון של חופשת הלידה הרשמית. אחר כך אני יוצאת לשבוע חופש … (-:

    • את הקרם ערמונים עוד לא ניסיתי אבל אני שומרת אמונים לוניל תמיד.
      בקרוב נעלה תמונות של נולי למחשב ואז אשים תמונה יפה. מבטיחה.
      כבר נגמרה החופשה? הזמן טס. שבוע חופש זו דרך נהדרת להתחיל את החיים שאחרי.
      ועוד לא שמעתי פרטים על הלידה.

  2. וואו. החגיגה של בבט. כשגרתי בירושלים זה היה המקום היחיד (כמעט) שאהבתי בעיר הזאת.
    כאן בתל אביב יש לנו גופרה בלגית שהיא די מעפנה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s