ברוכים הבאים לממלכת איקאה

רגיל

אתמול היינו פעם ראשונה באיקאה עם כל עמך ישראל.

אז ככה:


הדברים הטובים:


חווית הקניה


הרגשתי בהתחלה כמו במוזיאון שהוא גם דיוטי פרי. זה נראה כמו סוג של מוזיאון שבו אתה מדמיין את חייך בצורה האופטימלית והמאורגנת שלהם. כן, בלי האישיות שלך בתוכך.


אתה יכול להכניס את עצמך לתצוגה ולהרגיש חלק מקלישאה בורגנית מושלמת. (לא מתבקש שיפתחו סניף איקאה במודיעין?) אבל לפעמים נעים להרגיש כמו סוג של אינגריד מפרוורי שטוקהולם.


המהוגנות השבדית מחלחלת אליך כבר בכניסה. וכך ההתנהלות של רוב המבקרים.אין דחיפות בתור ואין צעקות.


אלוהים נמצא בפרטים הקטנים. דוגמאות:


למשפחה המקום מושלם. יש חדר הנקה מקסים עם מים מינרלים, סבון ידיים ופינת החתלה וכן שלט שמבקש לדפוק בדלת. יש משחקיות לילדים יש חניה משפחתית ליד חניית נכים (פעם ראשונה שנתקלנו בקונספט ולא הבנו אותו וכך חנינו רחוק וכיתתנו את רגלינו לשוא). החניות היו פנויות ואיש לא ניסה לתחמן.


כמו כן יש איזור קרוב לחנות בו ניתן רק להטעין את קניותך. השומר מבקש קבלה וכך אתה לא נסחב עם עגלה בחניה.


יש עגלות קניות עם מושב תינוק, יש כסאות גלגלים ועגלות קניות קטנות לפעוטות.


והמידע שמספקים לך הוא בהיר ומדויק

חבל לי שלא מאמצים כאלה נורמות בקניונים. במיוחד שמשפחות עם ילדים ותינוקות הם הקהל הטבעי של המקומות האלה.

הדברים הפחות טובים:

איקאה היא המקדונלד של הרהיטים. אתה רואה אותם בכל בית שני וזה מסמן את מעמדך הבינוני יותר מכל דבר אחר.


יש פריטים שיש רק באיקאה והם אפילו לא צריכים לוגו כדי לזעוק איקאה. כמו הבלימפ. אתה מרגיש חלק מתאגיד.

הטעם האישי שלך נבלע בתוך זה. הם חושבים על כל פרט הכי קטן לכל דבר וזה הורג את כושר ההמצאה שלך ואת היצירתיות. הכול מסודר בתבניות.

חלק מהעיצובים מתאימים, ובכן, למציאות שבדית ומגוחך לראות אותם בבית ישראלי.

לפריטים באיקאה אין זכרונות. הילדים שלך לא יזכרו חפצים מהבית שלהם כמו שאתם זוכרים את הואזה הפולנית והנברשת מבית סבתא ואת הספה המפורעשת יד שניה משוק הפשפשים בדירה השכורה הראשונה שלך.





השלל:


 


מחזיקי ספרים. אין לכם מושג כמה קשה למצוא פריט פשוט כזה שיש בכל ספריה. טוליו לא האמין כששמע את צהלות השמחה שלי כשנתקלתי בפלסטיקים הפשוטים האלה.


שולחן קפה עם תאים לכל דבר (עדיין מקווה שזה מה שיכריח אותי להיות מסודרת)


בלימפ להחזיק את אוסף הצעיפים שלי שאני לא משתמשת ברובם.(היו רק בטורקיז ובצהוב מרקר מכוער, קניתי טורקיז)


אגב הבלימפ מזכיר לטוליו סירים במשתנה או גביע של חזיה.


דרקון עם כיסים לחדר של נולי (סתמי ואיקאי אבל לא אכפת לי. אני לא אדם תופר)


שתי שידות לילה קטנות במקום שולחנות הקש המפורעשים שהבאנו איתנו. אחד מהשולחנות יחזיק את הטלפון החדש שלנו.


מחזיק למגהץ. אין לנו איפה לשים אותו.


שקיות משהו בומבה (חינם)

אנחנו עוד נחזור:


מצאנו פינת אוכל חביבה


שקעים צבעוניים.


עוד מחזיקי ספרים


מדפי תבלינים


וילונות.


 


 

»

  1. כמה שאלות ותשובות לגבי IKEA:
    מה אסור לעשות בשום אופן, אף פעם בחיים? לבוא ל IKEA במוצ"ש….
    מה אנשים הכי אוהבים ב IKEA? את הנקניקיה בחרדל, אחרי הקופה…
    מה אני תמיד אומר לאשתי אחרי שאנחנו עוברים את התור הארוך בקופות? "אנישם קונים דברים שהם לא צריכים עם כסף שאין להם…"

    • חשבתי שאנשים הכי אוהבים באיקאה את הקציצות בקפטריה.
      למעשה חששתי שביום שישי תהיה אותה צפיפות אבל היה סביר. מה שאתה אומר נכון גם לגבי קניונים במוצ"ש.
      ולגבי הדברים. אני מודה שהכי התלהבתי מהזוטות הקטנות שהם מוכרים שבסוף מחירן המצטבר עולה על זה של הרהיט שבאים לקנות מלכתחילה.
       
      אבל כן זה בהחלט אתר בזבוזים למעמד הבינוני. מזל שלא באנו לפני שבאמת הצטרכנו כל מיני דברים קטנים לדירה החדשה כי אז באמת המעבר היה קשה יותר (והכיס קל יותר). מזל גם שזה מרחק שעת נסיעה בשבילינו כך שלא נהפוך למבקרים קבועים.
      לא הרגשתי שחרגנו בהרבה ממה שהתכוונו לקנות ובזה אני גאה.

  2. די לקטר על איקיאה, החנות עונה על צורך אמיתי של הרבה אנשים למצוא פריטים לבית באיכות סבירה ובמחיר סביר. גם זה שהכל מרוכז במקום אחד מאש עוזר. האם קיימת אלטרנטיבה יותר טובה? תחשב לכמה חנויות היית צריכה לרוץ ואיזה מחקר שווקים היית עושה אם לא היה איקיאה?
    לגבי מה שיגאל כתב, אפשר להגיד אותו דבר לגבי סופרמרקט או כל מרכז קניות וקניון.

    • שתביני, ממש נהניתי מאיקאה.יש להם כל כך הרבה פתרונות ורעיונות חביבים שממש עשו לי חשק וגם חווית הקניה נעימה שם מעבר לחנויות המתחרות על אותה נישה.
      אבל לכל דבר שני צדדים.

      • לא הבנתי מה הצד השני פה?
        הייתי מסכימה איתך שלכל מטבע יש 2 צדדים, עד לפני שבוע ששברתי את היד 😉 אני יודעת שזה יכול להיות יותר גרוע, אבל מה טוב בזה? עוד לא הצלחתי למצוא.

      • מה שעשוי להיות טוב ביד שבורה: קצת חופש וזמן לעצמך (למרות שאני בטוחה שהיית מוותרת על זה בשמחה).
        ולגבי איקאה. אני מאד נהניתי מחווית הקניה שם וממה שקניתי אבל אני מודעת לזה שאת רוב הדברים שקניתי שם יש באלפי בתים אחרים וזה פוגע בחווית היחודיות של ריהוט ועיצוב בית משלך.
        העיקר שתרגישי טוב.>:D<

  3. אני רוצה זמן לעצמי באיזה מלון יפה על שפת הים, או באיזה ספא איפה שיפנקו אותי, לא בבית עם יד שבורה 😕 
    את גם יודעת מה קורה כשנעדרים מהעבודה…. ולא פה המקום לפרט.;-)
    לגבי איקיאה יש משהו בדברייך, אבל בכל מקרה אנחנו מדינה קטנה עם מבחר מצומצם של דברים ואם יש משהו טוב, יפה וזול סביר להניח שתראי אותו בהרבה בתים.
    אני זוכרת שכאשר התחלתי לקנות בגדים ונעליים בישראל זה מאד הפריע לי, כי אם מצאתי משהו יפה אחר כך ראיתי עוד הרבה אנשים אחרים לובשים את אותו הדבר. זאת המציאות, אנחנו לא בחו"ל
     

    • את צודקת חוץ מזה שכל מעמד מסומן בדפוסי צריכה די זהים (קוראים את אותם עיתונים, הולכים לאותם הצגות, קוראים את אותם ספרים , לומדים באוניברסיטה וכו’ ככה זה.
      וטוב, אני בטוחה שחופשה כפויה זה דבר מתסכל עד מאד במיוחד עם כל הכאבים והמוגבלות. אבל ככה לא ניקח אותך כמובנת מאליה כשתחזרי לעבוד. גם זה משהו 😉

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s