מכתב

רגיל

קורה לכם שיש נושא שתוקף אתכם מכמה כיוונים עד שאי אפשר שלא להתיחס אליו?


זה התחיל מההרצאה של תלמה אדמון על רומן המכתבים שכתבה: "מכתבים לעמוס" על נער ונערה שמתכתבים בינהם. תלמה אדמון דיברה בגעגוע על עידן המכתבים בו היה זמן לכתוב ולחשוב על מה שכותבים ועל הציפיה המתוקה למכתבים אמיתיים בדואר.


ואז הובלתי דרך ישראבלוג לנושא החם: המכתב שלא נשלח.


לא יכולתי שלא להזכר בעידן ההתכתבות שלי.


בתקופת התיכון היו לי מספר חברות לעט איכותיות מעיתוני הנוער. עם שתיים מהן נפגשתי גם "בחיים האמיתיים" .


עם אחת מהן היינו מתכתבות בעיקר על המוסיקה האהובה על שתינו: U2 פינק פלויד, THE BEATLES ועוד. היינו מציירות על כל המעטפה את החומה של פינק פלויד ואת הסמל של U2. הרגשתי שהיא סמל הקוליות לעומתי הדוסית הקטנה.


עם השניה ההתכתבות שלנו הייתה מעמיקה יותר. אני חושבת שזה היה בגיל מתקדם יותר. כתבנו על ספרים שקראנו ועוד המון דברים. אני זוכרת בעיקר את הכתב העגול והמושלם שהיה לה ואת שמה. היה לה שם מאד יצירתי.

היום גיגלתי את שמן מתוך סקרנות גרידה וגיליתי שאחת מהן היא מאיירת (אם כי אני לא בטוחה שזו היא כי שמה יותר נפוץ)


ולגבי השניה אני חושדת שהיא בלוגרית שאני קוראת בקביעות. היא נמצאת ברשימה שלי וכתובת האימייל שלה באתר  זהה לכינוי שלה בבלוג.אני מתה מסקרנות אבל בבלוג שלה אין כתובת אימייל.

מעניין אם זו באמת היא.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s