סדר ונקיון-בלתי מספיק

רגיל

שמי ג'וליאנה ואני ברדקיסטית


מה זה ברדקיסטית?  ערימות של חפצים מכל מיני סוגים בכל מקום, ערימות כלים, ניירות שמוצאים את דרכם לכל מיני מקומות לא רלוונטיים וחורים שחורים שבולעים את כל מה שלא רלוונטי לשניה הזאת ויהיה רלוונטי לשעה הבאה.

הברדק גם מגיע אלי לראש. מעניינים אותי המון דברים בבת אחת ואני שוכחת להתמקד בדבר אחד. אני שוכחת שהתחלתי ספר אחד ומתחילה ספר אחר ואז ספר שלישי.

אני אוהבת לעשות המון דברים ובסוף אני לא עושה כלום. אני בוהה בחוסר אונים בערימות הדיסקים לצפיה, הדיסקים עם המוסיקה, הספרים ולא מתחילה ליהנות מהם.

ורצפת המטבח שחורה. כן כן. אני כבר בשלב זה והבית שלנו נראה כמו איזור אסון בו המקקים שולחים משלחות חילוץ לחלץ את אחיהם האובדים.

ואני לא נהנית מהברדק הזה אלא מרגישה כמו בתוך מערבולת כזו של דברים. אני מבלבלת בין צריך ורוצה. יש בזה משהו משתק.

זה מוזר אבל הבלוג שלי קצת עוזר לי לארגן את הרצונות שלי.





אני מברכת על המעבר למקום חדש. דירה חדשה זה פוטנציאל להתחלה חדשה. אני חורשת על קטלוגים של איקאה בגלל פתרונות האחסון שם. אני מדמיינת בית בו לכל דבר יש מקום והשמירה על סדר היא חלק משגרת החיים.





וטוליו הוא החצי השני שלי. הוא לעומתי אדם שבראש שלו הכול מסודר ומתוכנן לפרטי פרטים. לי לקח זמן להפסיק להרגיש נחותה לידו ולהתחיל להיעזר בתכונה המבורכת שלו ובעיקר ללמוד ממנו.


אני חושבת שזה קשור גם לכך שהוא יודע מה הוא רוצה ויודע להבחין בין עיקר לטפל.


אבל לפעמים זה גם מוציא אותי מדעתי. לפעמים אני רוצה שהוא ידע גם להתמרח בלי להרגיש אשם על שהוא מבזבז את הזמן.


יש משהו בזה שניגודים נמשכים. אני חושבת שאני לפעמים משחררת אותו מהצורך שלו להיות בסדר כל הזמן והוא לפעמים מראה לי כמה דברים יכולים להיות שונים.


ומצד שני הוא התרגל לבלגן שלי. חשבתי שאני אהפוך למסודרת יותר ובמקום זה הוא הפך לבלגניסט שלא נבהל מאי סדר.


ומה שמפתיע זה שהוא מאד מסודר ומאורגן בראש גם כשהסביבה שלו מבולגנת.




»

    • תלוי מתי. לפעמים זו באמת תכונה מבורכת.אבל החוכמה היא לעשות את זה בלי יסורי מצפון על דברים שלא נעשו.

  1. הראש שלי מסודר אבל הבית – אוי ואבוי.
    לחזי זה מפריע פחות מאשר לי.
    אגב, את יודעת איפה אפשר לקנות מיטה (לא לתינוק, לנו) בירושלים? לא איקאה ולא משהו שמרכיבים לבד…

    • נראה לי שזה עדיף להיות עם מישהו שבאמת זה לא מפריע לו. גם טוליו התרגל לבלגן ועדיף לי במידה מסוימת.בכל מקרה עדיף על האלטרנטיבה של הוקעה בלתי פוסקת.
      ואנחנו קנינו את המיטה בתלפיות ממש לא ביוקר במקום שנקרא מרכז המשהו. אני לא זוכרת את השם המדויק אבל זו מיטת עץ חביבה עם משענת ולא כמו המפלצות השחורות והכבדות שראינו שם.

    • אפשר לעשות טורניר בין הנמלים שלך לשלי. שלי מאולפות לתקוף.

      (החלטתי לארוז 90 אחוז מהכלים ולהפסיק לבשל בשבוע הבא כך שלא יהיו כלים משמעותיים לרחוץ)

      • וכן, יש משהו עוכר שלווה בבתים שאת מפחדת לשבת על הספה כדי לא ללכלך אותה.
        יש משהו באמצע אני מקווה.

      • הנמלים שלי גומרות את הנמלים שלך בלי למצמץ. הן על דיאטה קפדנית של סוכר וקפאין ומתנזרות מלחם.

        החלטנו שאחרי הלידה משתמשים רק בכלים חד-פעמיים עד שנרגיש שאנחנו מוכנים *גם* לטפל בתינוקת ו*גם* לעשות כלים.

      • החלטה נבונה ביותר. המחבתות עם רוטב בולונז מלפני שבועיים עדיין קורצות לנו מהכיור. מזל שאנחנו עוברים דירה כי להעביר מחבת מלוכלכת… טוב כאן עובר הגבול שלי. ומי אמר לך שהנמלים שלי לא על קפאין וסוכר? <img src="http://israblog.nana.co.il/moodicons/blink.gif&quot;>

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s