ספרים לבנים ולבנות

רגיל

כנראה שכדאי שאקיים את מה שהבטחתי לפני שהרשימות שרשמתי בשקדנות תלכנה לאיבוד


(יש חור שחור בבית שלנו ששואב אליו את כל הדברים שאנחנו הכי צריכים באותו רגע).


גלילה רון פדר עמית (יקירת הספרניות שלומדות קיטלוג, שכן היא מהווה דוגמא נהדרת להפניות בין שמות שונים של אותו מחבר) הרצתה על תקן סופרת שקוראיה הם בנים ובנות כאחד (ג'יי קיי רולינג היתה עסוקה). לטענתה היום יש פחות הפרדה סטיריאוטיפית לגבי מה בן אמור לאהוב לעומת בת. הספרים שלה עוסקים בנושאים שיש לכאורה בספרי בנים כמו הרפתקאות, חבורות, כדורגל,. אבל גיבוריה (בנים ובנות כאחד) בעלי עולם פנימי. יש גם רגשות ואהבה ואלמנטים המאפיינים יותר "ספרות בנות". היא מספרת שכתבה את סדרת טולי תעלולי, בה מפקדת החבורה היא בת אחרי שבת קבלה בפניה שג'ינג'י הוא מפקד חבורה והוא בן.


היא כמובן בעד מתן בחירה חופשית ולגיטימציה לבנים לעסוק גם בדברים שנחשבים נשיים.


היא ראתה הבדלים בין הבנים לבנות בסדנה לכתיבה יוצרת בה הבנים העדיפו לכתוב על נושאים כמו הרפתקאות, פנטזיה ומשחקי מחשב והבנות נטו לכתוב על טרגדיות מחלות ויתמות.


להבדיל מספרות הילדים שמצליחה לדבר לשני המינים, בספריה למבוגרים רוב קוראותיה הן נשים פרט לספר "רצח בצמרת המשטרה". לטענתה ההפרדה מחריפה דווקא אצל מבוגרים.


ההרצאה הייתה חביבה ומתובלת באנקדוטות שונות . היה נחמד גם להזכר בספרים שגדלתי עליהם בילדותי .


(וגלילה, את עדיין חייבת לי מכתב תשובה על המכתב ששלחתי לך כילדה מעריצה שרוצה להיות סופרת-לא הספקתי להגיד לה את זה כי היא הלכה מוקדם)







אחר כך הרצתה ד"ר חנה לבנת על בנים ובנות כדמויות קוראות


(ד"ר חנה לבנת עומדת בראש "מרכז ימימה לחקר ספרות ילדים ולהוראתה". היא מלמדת ספרות ילדים במכללה האקדמית בית ברל ובסמינר הקיבוצים, וכן בהקבץ לחינוך ותרבות הילד בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל-אביב.ומתרגמת)


נקודת המוצא של ההרצאה הייתה שלבנות יש יותר בחירה ולגיטימציה לקרוא כל מיני סוגי ספרים ובנים נרתעים יותר מספרים המסווגים כ"ספרי בנות". ומצד שני בנות יותר מתקשות להכיל חלופות המוצגות בספר על עצמן. היא הביאה כדוגמא את "הנסיכה חוכמולוגה" , ספר בעל מסר החותר תחת הנורמות המקובלות. לטענתה דווקא קוראות נשים התקוממו יותר נגד המסר (נסיכה שבוחרת לא להתחתן) וטענו שהוא מסוכן. היא בעד הצגת מגוון של ספרים בעלי מסרים שונים ומתן חופש בחירה רחב ביותר לבנים ולבנות כאחד.


מחקרים


לטענתה הבעיה עם ספרים בעלי סטריאוטיפים מגדריים היא שבדרך כלל הם כוללים סטריאוטיפים אחרים. בעיה נוספת שהיא מעלה היא שבספרים לגיל הרך יש הבניית תפקידים. בשירים הקלאסיים על הילד השובב כמו ב"ידידי טינטן" והילד הרע" הילד הוא תמיד בן. כיום יש גם סיפורים על ילדות שובבות. ויש לגיטימציה לשובבות אצל בנות.


היא דיברה גם עובנות הוא התאווה לידע והסקרנות. תפקיד הספרן הוא להציג לשני המינים את המגוון האפשרי של ספרים טובים. ספר טוב הוא ספר שסופרו בא מתוך תפיסת עולם מורכבת ופלורליסטית ולא בא מתוך מטרה מכוונת לחנך.


 


ההרצאה השאירה טעם של עוד.


 מראים שבנים נוטים יותר לקרוא ספרות עיונית ובנות טקסטים ספרותיים. . נשאלת השאלה האם להלחם בנטיה זו או לא. היא טוענת שרצוי לעודד גיוון ושלטקסטים ספרותיים תורמים לאמפתיה ולהזדהות .







בהמשך אכתוב על תלמה





 אדמון ועל ספרה "מכתבים לעמוס". ל הדרה של ספרים של סופרות נשים מהקנון הגברי בזכות סיווגם כ"ספרות נשים" 


המשותף לבנים


 


 


 

»

  1. יופי של דיווח.
    תלמה אדמון שלחה לי בדוא"ל את ההרצאה שלה. אם את רוצה שאעביר לך אותו לשם "ריענון הזכרון" אשלח לך אותו במייל.

  2. מעניין.

    היתכן שהעולם של הבנים פחות עשיר?
    נראה לי שדווקא בנים יותר מוטרדים מ"מה יחשבו עליהם" ובנות מרגישות שהכל פתוח בפניהן.
    לפחות כל עוד זה נוגע לספרים.

    • זה בדיוק העניין. 
      אני מקווה שזה משתנה. אומרים שכיום יש יותר פתיחות גם במערכת החינוך וגם בקרב הבנים עצמם. מקווה שזה ישתנה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s