שכה אחיה

רגיל




אני שמנה.


כמה שמנה?


שמנה כמו שהייתי בחודש שמיני, שמנה.


שמנה 5 קילו יותר ממה שהייתי אחרי הלידה, שמנה.


אני מבינה שנגמרו התירוצים. כבר אין לי הצדקה של לאכול בשביל שניים (טוב, שלושה)


ויש פיצויים שלא מסתכמים במזון לגוף.


ופעילות גופנית זה לא משהו שאנשים אחרים עושים.


ואני מסוגלת לרדת במשקל, כבר ירדתי לא מעט.


רק שהפעם מטעמי קמצנות בזמן ובממון אני אעשה את זה לבד.

חוזרים ללחם הקל.


(המסקנה של טוליו, אורזים את המשקל)

האם בחוות שמנים מגדלים שמנים?


ואגב, בליטל בריטן יש קבוצת שמנים שדומה באופן חשוד לשומרי משקל אבל עם מנחה זדונית (ושמנה בעצמה) שמתעללת בנוכחים.


ואפרופו ליטל בריטן, ראיתי את הפרק הראשון מהעונה השניה. הם משתמשים הרבה יותר בהומור פיזי של נוזלי גוף למיניהם. אבל עדיין שלושתינו נשפכים מהם (גם נולי, ששומע אותנו מצחקקים מחייך לעצמו).





שיחות על הבלוג:

אני מספרת לבת דודה שלי על הבלוג ושואלת אותה אם היא יודעת מה זה בלוג.


היא עונה לי, אני בכל זאת צורכת תקשורת, לא צריך להגזים


(כשלמדתי על בלוג כמעט אף אחד לא ידע מה זה)





שכחתי לעדכן אתכם שפרסמתי פוסט במועדון הקריאה.יותר נכון טרחתי על פוסט, נמחק וכתבתי פוסט אחר כולל ציטוט מהספר. מה שנחמד כשמצטטים הוא שאז שמים לב לסימני הפיסוק שבקריאה ראשונה לא נתתי את דעץי עליהם.


אם לא שמתם לב, אני איומה בתחביר ובפיסוק. מפליא אותי שמישהו מצליח לקרוא אותי ככה.


*אני מבינה שזה פוסט ירידה עצמית עלי. נכון שהשמנתי אבל לא נשלחים לבית סוהר של שמנים עדיין. (אולי לחוות שמנים)






נולד לרקוד:


הצלחתי לראות את שני החלקים. (צריכה לקבל על זה מדליה כי בדרך כלל אני ישנה בשעות האלה משל היה זה 12 בלילה). ויש לי כמה דברים להגיד


אני הייתי מעבירה את הבחור הנכה. זה לא נראה לי הגיוני שמצד אחד מתפעלים ממנו כי הוא באמת מדהים ורק בגלל שהוא נכה ברור לשני הצדדים שהוא לא יתקבל. אז זה היה מאתגר אותם קצת. אז מה? היה לזה פוטנציאל מאד מעניין.

איכשהו מדהים אותי יותר שאנשים שממש לא יודעים לרקוד ניגשים לאודישנים. עם אנשים שלא יודעים לשיר יש לי איזו שהיא הבנה שהם לא מספיק מודעיפ לעצמם אבל בריקוד זה כל כך ברור וחד משמעי שזה מוזר


(אני , שיהיה ברור לא יודעת לרקוד ולא לשיר וגם אם היו מאיימים עלי בתותח נ"מ לא הייתי ניגשת לאודישן).


מצד שני אני מבינה אותם: התגברות על פחד קהל, רצון להיות בטלויזיה ורצון מסויים להיזכר בתור אלה שהיו כל כך איומים שזוכרים אותם לנצח. הרי המנגנון הטלויזיוני לא בודק רק איכות.


(אני הסכמתי להרצות בכנס ללא נסיון מוקדם של הרצאה בכנסים ועם חרדת קהל נוראית כזו  שהקול שלי רועד גם בפורום של חמישה אנשים. לפעמים צריך להתגבר על זה).

סומכת על תום והשינית שיכתבו על זה יותר מעניין.

»

  1. למה באמת אימהות טריות לא מזדרזות לרדת במשקל? הן לא ממהרות, אין להן מוטיבציה, אין למה.
    אבל קצת ערך עצמי, לפרגן לעצמך ולא ליצור החמוד בחייך. זה ישתלם.

    • 1/אימהות טריות או ג’וליאנה? (בואו נקרא לילד בשמו)
      2. אולי כי לנשים רבות יש עודף משקל ולא כל כך קל להן להוריד אותו גם בלי קשר להריון וללידה?
      3. אוכל זה טעים ודיאטה דורשת הרבה מחשבה והיערכות, ובעיקר זמן ונחשי מה, לאם טריה אין את כל זה.
      4. אני מפרגנת לעצמי בדרכים אחרות.
      5. לרזות זה טוב ואת זה אני יודעת ואין לזה שום קשר לערך העצמי שלי.
       
       

  2. איזה תענוג היה לצפות בנולד לרקוד! נהניתי במיוחד מקטעי ההיפ הופ הנהדרים ולשמחתי אריאל זנח את תכנית הראליטי הפרטית שלו – "נולד לבכות" לטובת שינה עמוקה

  3. אני באתי רק לרגע, ורציתי להגיד שאין כל שחר להאשמות העצמיות בענייני תחביר ופיסוק. וזו דעתי המקצועית, אז תמצאי לך קרדום אחר לחפור בו (זה הביטוי?).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s