המקום של הבלוג שלי בחיי

רגיל

לאחרונה בעקבות כל נושא ההרצאה התחלתי לחשוב על המקום הרב שהבלוג שלי תופס בחיי:

1. לפעמים הבלוג בא במקום שיחה עם אנשים. מקום להתבכיין ולשפוך בלי לחשוש שאני מעיקה כי מי שלא רוצה לא חייב לקרוא. אני גם נהנית לקבל רעיונות ועצות מבלוגרים אחרים.

2. כיף לקבל תגובות וחיזוקים חיוביים . לפעמים אני כותבת פוסט רק בשביל הציפיה הנעימה לתגובות. זה מזכיר לי את גיל העשרה שלי . אז הייתי מתכתבת עם בני נוער אחרים וזכורה לי תמיד הציפיה הנעימה למכתב בשבילי בתיבת הדואר. היום מדובר בציפיה של שעות. אז ציפיה של ימים. נעים לי כשמעריכים את הכתיבה שלי

3. אוהבת לשתף ואוהבת את התחושה שאני לא לבד גם כשאין מישהו מ"החיים האמיתיים" שלי שיבין אותי.

4. ועכשיו נתתי לבלוג שלי מקום כבוד גם בחיי האמיתיים. גיליתי לכמה חברים על קיומו של הבלוג. ונחמד לי עם המחשבה שגם חברים שהקשר איתם יותר רופף בגלל שגרת החיים התובענית יודעים מה קורה איתי. כמובן שהכתיבה שלי על אנשים בחיי מרוסנת יותר  כדי שחברי לא ירגישו שאני מרכלת עליהם (עם טוליו אני מרשה לעצמי יותר).

5. לפעמים (ואני אומרת את זה בהסתייגות) יש לי גם דברי טעם לכתוב .ומקומות לקשר אליהם.

6. ועדיין די מפתיע אותי שהבלוג שלי הוא דוגמא למשהו. אני מוחמאת.

»

  1. אצלי הבלוג הוא מקום לשפוך את המחשבות שאחרת היו מתרוצצות לי בראש ומשגעות אותי.
    וגם מזכרת מתקופת ההריון שאני מתכוונת להדפיס ולתת לה כשתגדל.
     
    (אמממ… הקישור מהבלוג שלך לשלי מוביל לשומקום 🙂 )

  2. בגלל שאת הבלוג שלנו הפצנו ברבים, יש אנשים שכל פעם שאני מספרת להם משהו, אומרים "אה, קראנו כבר בבלוג". זה חוסך הרבה מילים.

  3. בקשר לבלוג לעומת שיחות – יש משהו מאוד נוח בבלוגים. בשיחות יש איזון עדין שבו כל אחד מהצדדים רוצה להישמע ולקבל את האמפתיה שלו, ובבלוג זה כאילו לפי תור: פעם הזרקור עלייך ואת מקבלת תגובות, ופעם את מגיבה אצל אחרים. זה מקל במיוחד על אנשים נרקיסיסטים עם נטייה להתחשב בזולת יותר מדי וקושי לקחת לעצמם מקום (אני לא אומרת את זה עלייך, חשבתי את זה על עצמי ממש רגע לפני שנכנסתי לפוסט שלך).

    •  יבורך יריב לעד.
      (צלמית מקריבה קורבנות פרו ומשתחווה ליריב)
      וואו, מרגי את פה ! עכשיו אני יכולה למות לי בשקט.
      (את יודעת שאת הבלוג הראשון שהגעתי אליו?)

  4. אני לשלב 4 עוד לא הגעתי, ובגדול יש אצלי הפרדה די ברורה בין הבלוג לחיים שבחוץ, עם מעט מאוד יוצאים מן הכלל. אני תוהה למה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s