חלומות מוזרים.

רגיל

אני דוגלת ב"שיטה" : למה לדחות למחר את מה שאפשר לדחות למחרתיים.


טוליו, לעומתי דוגל בגישה: למה לעשות היום את מה שאפשר היה לעשות שלשום.

הפעם החלטתי ללכת לפי טוליו והתוצאה: 15 ארגזים ארוזים חודש וחצי לפני המעבר.


ואתם יודעים מה, לא חסר לי כלום. מה זה אומר? שכנראה שיש לנו המון המון דברים מיותרים.

מה שעוד מוזר שאני מרגישה שככה יותר קל לי להתנתק מהדירה שליוותה אותנו 7 שנים. לאט לאט התחושה היא שזה כבר לא הבית שלנו. ככה קל יותר גם לא לנקות כי "אנחנו במעבר" וכנ"ל להזמין אורחים כי הבית על גלגלים.

והכי טוב, בשבוע של המעבר יהיה הרבה יותר קל.


סבתא שלי כל כך נקשרה לנולי שהיא התקשרה אלינו  כל יום לשאול מה שלומו. מדהים כמה שהוא כובש הילד-שמש הזה.


היום הוא חייך אלי בבוקר וכל העייפות נעלמה.





היה לי חלום סוריאליסטי בו אני מגיעה למין מקום שנראה כמו בית כנסת וכנסיה וגם כמו ספריה. עשוי כולו מעץ זית. נכנסתי אליו מלמעלה וראיתי שאין מדרגות. היה שם איש זקן שדומה לשחקן כלשהו ואישה רוסיה צעירה עם שפתון אדום והם הקריאו שירה וצחקו צחוק הדוניסטי פרוע. וגבר צועק ברקע: ורונה ורונה ורונה ואני יודעת בידיעה פנימית שמדובר בגלולה ליום שאחרי .ושהתפנצ'רתי.


ואחר כך מסתבר שזה חלק מעלילה של סרט ויש לו מוצרים נילווים כמו: "לוח שנה אידאלי ולוח שנה רגיל". ואחר כך אני קופצת לשכונה של סבתא שלי ויש לי שם מחשב ברחוב.

מוזר זה מילה עדינה….


אני משתעשעת במחשבה לקום אחרי הנקת הלילה ב4 ולעשות הליכה לפני הקימה בחמש וחצי. האם אני פסיכית?

»

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s