הייתי יכולה להיות היום אלמנה אם הייתי מתחתנת עם החבר שהיה לי לפני 10 שנים שהתאבד.
הייתי יכולה להיות גרושה אם הייתי מתחתנת עם החבר הראשון שלי.
הייתי יכולה להיות רווקה אם לא הייתי מתקשרת לאישלי מדרום אמריקה (היינו חודשיים יחד ומאד יכול היה להיות שלא היינו ממשיכים) .
הייתי יכולה להיות דוסית מתנחלת עם כמויות של ילדים אם המתנדב הברזילאי במושב של דודה שלי היה שם עלי בזמנו (הייתי בת 15 וכך התחיל הקראש שלי על דרום אמריקה ועל ברזיל בפרט).
הייתי יכולה להיות נשואה לחולה נפש אם החבר של המתנדב הברזילאי (ברזילאי גם הוא) היה שם עלי.
הייתי יכולה להיות :
פסיכולוגית אם הייתי מתעקשת לתקן פסיכומטרי
עובדת סוציאלית אם הייתי מתעקשת להמשיך את התואר
אשת קולנוע (חוקרת או במאית) אם הייתי הולכת על אוניברסיטת ת"א בזמנו
מרצה לספרות
מבקרת ספרות
מתורגמנית מספרדית
אנתרופולוגית
מטפלת אלטרנטיבית
הייתי יכולה לסבול מדיכאון חמור אם לא הייתי תופסת את זה בזמן בזמנו והולכת לטיפול פסיכולוגי
הייתי יכולה להיות נטולת תואר אם לא היו מציעים לי בזמנו עבודה בספרנות שדירבנה אותי לסיים תואר ראשון ולהתחיל תואר שני.
בקיצור: בינתיים נראה לי שאני במקום לא רע בכלל.
The Road Not Taken Robert Frost
Two roads diverged in a yellow wood,
And sorry I could not travel both
And be one traveler, long I stood
And looked down one as far as I could
To where it bent in the undergrowth;
Then took the other, as just as fair,
And having perhaps the better claim,
Because it was grassy and wanted wear;
Though as for that the passing there
Had worn them really about the same,
And both that morning equally lay
In leaves no step had trodden black.
Oh, I kept the first for another day!
Yet knowing how way leads on to way,
I doubted if I should ever come back.
I shall be telling this with a sigh
Somewhere ages and ages hence:
Two roads diverged in a wood, and I
I took the one less traveled by,
And that has made all the difference.
יש מבחר תרגומים לשיר פה
בשקט בשקט אני אגלה לך שאחד התרגומים שם הוא של גזר
יפה…. עכשיו נותר לנחש מיהו.
זה נשמע שעשית את הבחירות הנכונות.
גם אני חושבת. כשחושבים על האלטרנטיבות מפסיקים קצת להתלונן על החיים שיש לך. נראה לי שהרוב מגיעים למסקנה הזאת.
מקסים!
את כותבת כ"כ יפה. יכולת גם להיות סופרת!
מסמיקה עד האוזניים. איכשהו אני חושבת שבפיקציה אני לא כל כך טובה אבל תודה.
(מחכה שתצטרפי גם את לבלוגוספירה)
אני אוהבת את השיר הזה של פרוסט.
לא הבנתי איך הברזילאי היה הופך אותך למתנחלת.
הברזילאי הפך לדוס מתנחל. והתחתן עם ארגנטינאית.
עכשיו כשאני רואה אותו בשמחות הוא נראה לי הרבה פחות חמוד. רק המראה שלו משך אותי בזמנו.
ואללה! מזכיר לי שהאקס ההונגרי שלי הביא אתו לארץ חברה נוצרייה. מלכתחילה ההורים שלה התנגדו לקשר כי הוא יהודי והיא נוצרייה, ובסוף בארץ היא נפרדה ממנו, התאהבה במישהו אחר, התגיירה, התחתנה, וכיום היא חיה במאה שערים! צחוק הגורל.
הברזילאי היה יהודי דתי כבר כשהכרתי אותו (יהודי מהבית) אבל אני חושבת שהוא נהיה יותר דתי. מעניין איך דברים מתפתחים.
Ouch. On my last visit to Israel they told me my first boyfriend was hospitalized with schizophrenia.
And that Frost poem is one of my favorites. I memorized it in high-school and never forgot it since.
שיר נפלא. גם אני זוכרת אותו מהתיכון
את במקום מעולה!! אין לך חרטות אני מקווה..
שום חרטה. שווה לחכות לפעמים.
זו בחירה מצוינת בשיר מצוין. ככל שחשבתי עליו יותר ההתפעמתי מכמה שהוא מתאים לפרוייקט הזה.
נכון. השיר הזה הוא הראשון שעלה לי לראש בהקשר זה.
גם לי (שופי על הבלוג).
ואני מצטרפת למריעות על הבחירות – ובסופו של דבר התוצאה הסופית היא זו שקובעת, לא?