הורות

רגיל

גיליתי לאחרונה שבעיני האישלי אני נתפסת כאוטוריטה בכל מה שנוגע לינאי. כל פעם שהוא מתחיל לבכות האישלי שואל אותי: למה הוא בוכה? אני בד"כ עונה בבטחון שיש לו גזים ומשום מה האישלי בטוח שזה נכון למרות שאין לי מושג יותר ממנו.לפעמים כשאין לי סבלנות אני עונה : תשאל אותו.


(למעשה זה נכון גם לגבי תחומים אחרים בחיים. כשמדברים בטון מספיק בטוח זה נתפס כאמת מוחלטת אצל בן השיח שלך.)


נזכרתי בקטע מ"סקס והעיר הגדולה". למירנדה וסטיב נולד תינוק וסטיב שבא לשמור עליו נתקף בפאניקה ואז מירנדה אומרת לו שהיא לא מבינה יותר ממנו בתינוקות ושהיא פשוט מנסה לשמור על התינוק בריא ושלם ולא להרוג אותו בטעות. ובסוף היא מסכמת עם סטיב שבימים שני עד רביעי אתה  לא תהרוג אותו בטעות ובשישי עד ראשון אני לא אהרוג אותו בטעות.

אז עכשיו אני הולכת לינצ'וק לוודא שאני לא הורגת אותו בטעות…

»

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s