בונים שגרה

רגיל

 התחלתי לדחוס לתוך הימים הארוכים מגוון פעילויות. החל מביקורים קצרים של המשפחה הקרובה (מהצד שלי כי הבית במצב לא ראוי לארח בו את חמותי שאמנם מתה לעזור אבל יש לה סטנדרטים כאלה של ניקיון שהאיש המסכן שלי יאלץ לקרצף לפני בואה) ואפילו הצלחנו להכניס ללו"ז טיול עם ג'קו בתוך מנשא קשירה.


הטיול היה ממש הברקה של חברה או יותר נכון ידידה שהאישלי עבד איתה בזמנו ואני עבדתי עם בעלה ואז גילינו שהם גרים בניין לידינו. לה יש ילד בן שנה וכרגע היא מובטלת אז היא הציעה להשאיל לי את מנשא הקשירה שלה ולצאת לטייל עם הגור הקטן.


וכל עשינו טיולון בשכונה וג'קו היה מאד מרוצה במנשא. היה ממש מהנה לדבר איתה ולקבל מגוון טיפים ובכלל להחליף חוויות אימהות.


ואני הרבה פחות מתוסכלת.


היום נראה כמה ג'קו העלה במשקל. האישלי אומר שג'קו חושב שמן ושהוא כל הזמן יונק.


 אני טוענת שהוא אף פעם לא מגיע לחלב מהחלק האחורי של השד שהוא שומני ומקבל רק חלבון ולכן הוא כל הזמן רעב.


(עד לפני שבועיים לא ידעתי מה זה חלב אחורי ועכשיו גם האישלי יודע).


ועכשיו אני מתכננת כל פעם לקחת על עצמי פרויקט נקיון קטן כמו לסדר את ארון הספרים וכו' כדי להרגיש מועילה. האישלי טוען שאני לא צריכה לעשות כלום כי מספיק שאני מניקה אבל יש בפעולות האלה משהו מרגיע.

ועדיין יש לי המון ספרים לקרוא. אולי יום אחד הריכוז שלי יגיע. בינתיים אני אפילו לא מסוגלת להתרכז בדיוידי של העונה החדשה של "עמוק באדמה". אבל זה בסדר.

בקיצור, מצב הרוח משתפר מאד ומחר אחותי והאחיינים הממתקיים שלי מגיעים לביקור כי הם לא הצליחו ממש לראות את ג'קו בברית. זה חמוד כמה שהם מתרגשים מהולדתו.

פוסט לא הכי מעניין אבל זה מה שיש נכון לעכשיו. רוצה לחזור לשגרת הגרפומניה כדי לא להרגיש כמו ציצים שמחוברת אליהם אשה.

(אני מתחילה לדבר עם ג'קו כמו אינפנטילית ואומרת כל הזמן ציצי ובולבול כמו אישה בגן. חייבת להפעיל את המוח חייבת חברת מבוגרים חייבת ! טוב שיש מרחב וירטואלי)

»

  1. אוח, מתגעגעת לזה!
    אמנם עברו רק שלוש שנים (כבר???) זה נראה לי רחוק מרחק שנות אור…
    ובאמת כדאי לשמור על מינון מסוים של חברת מבוגרים, אחרת אוצר המילים מדלדל עד מאוד 🙂

  2. אני דווקא נהנית לדבר מפגרית :).. זה כיף כשממציאים מילים גסות לטיף וטף ונינה צוחקת את החצי חיוך הממזרי כאילו היא מבינה משהו, רק מולי עושה לי פרצוף

    • נראה לי שיקח זמן עד שאני אגרום לעצמי להכניס את טיף וטף אלי הביתה. אבל כן זה כיף אדיר לדבר תינוקית.
      אני כבר מחכה לשלב שבו ג’קו יהיה יותר חברותי ויגיב יותר לסביבה. עכשיו הוא אוכל וישן אבל יש לו מבט חכם בעינים ובדל חיוך.

  3. I wish my mother-in-law was a freak for cleaning. This way I could keep the house dirty to keep her out….
    It sounds like you didn’t need any adjusting. You’ve simply slipped into motherhood, no panic and no freaking out. You make it sound so easy.

  4. את כל הלחץ והחרדות הוצאתי כבר בהיריון וכשילדתי כלום לא נשאר. בשלב מסוים קיבלתי עצה חכמה לא לחשוב מעבר לאותו יום וככה מתמודדים עם כל קושי.
     
    ולמעשה גיליתי שחופשת לידה יכולה להיות חופשה לא רעה(כשהעולל ישן). התחלתי לקרוא, לשמוע דיסקים ולגלוש שעות באינטרנט. כיף אמיתי. וגם כשיש עצבים זה עובר.
    יש גם משהו מאד מרגיע בלהחזיק תינוק. מומלץ.

  5. הי, מזל טוב קודם כל. אין לך מושג כמה מהר זה ירוץ לך מול העיניים ומתחת לידיים ובתוך רבע שניה ג’קו יהיה בן 8 חודשים וירים את עצמו לעמידה כשהוא זורע חורבן והרס סביבו. אה, בעצם זה שלי  
    אני בטוחה שהוא יונק כמה שהוא צריך ומקבל לא רק חלב קדמי, אל תחשבי בכלל על הקטע הזה, כל עוד הוא יונק כמה שהוא צריך ועולה במשקל ומרטיב טיטולים, הכל בסדר.
    סחטיין שיש לך חשק לקרא ולא רק לנמנם כל היום ביחד עם הפעוט.

    • כיף לראות אותך פה, אופה….
      ג’קו שלי זורע הרס בקטנה באמצעות חירבונים ופליטות אינסופיים (רצוי אחרי מקלחת). אם הייתי מנמנמת כל היום הייתי משתגעת. אם כי לא יזיק לי לישון קצת בצהריים כי הלילות גומרים אותי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s