קיטורים של מינקת

רגיל

כמה זה מוזר לי ומדכדך היא להיות סגורה בבית ולהפוך את עצמי למה שאני מכנה : אמא ציצי כי בערך כל מה שאני עושה זה להניק. ההנקה זו אחת הפעולות הכי משעממות שיכולות להיות , מה גם שזה תמיד כשאין מה לראות בטלויזיה.


אתמול הינקתי מול "ציפורים מתות בסתר" .


ג'קו המסכן הצטנן והוא מצרצר דרך האף בצורה מעוררת רחמים. מצד שני אין לו חום או סימני מחלה שדורשים לקחת אותו לרופא. השיקול הוא שהוא עלול לחטוף משהו בדרך לרופא. ניסיתי תמיסת מי מלח.

התחלתי לקבל אורחים כך שהלו"ז שלי יהיה מלא במשהו שהוא לא הנקה אכילה ושינה. השבוע מוקדש לצד שלי ובשבוע הבא נראה. מצד שני הבית שלי הוא ממש לא משהו להתגאות בו. מזל שבמשפחה שלי הסטנדרטים יותר נמוכים ולא יעבירו לי אצבע על משטחים מאובקים.


אולי בכל זאת יהיה לי קל יותר ככה.

מתכננת יציאות עם ג'קו. החלטתי שיש גבול כמה אפשר להיות סגורים בבית. הבעיה היא שאין לי רשיון נהיגה והעגלה נמצאת בתא המטען של האוטו כי אנחנו גרים בקומה גבוהה ללא מעלית. הפתרון הוא מנשא אבל המנשא שקיבלנו לברית לא הכי נוח.

לבולבולון של הפשוש שלום הוא אדום משהו ועם מין קרום שאמור לרדת בשלב זה או אחר אבל ממש לא כואב לו. הוא בוכה רק כשהוא רעב או כשהחיתול מאד מלא.

זהו, חיים מרתקים יש לי. אני קוראת את "שחיטה שחורה" של שחר מגן. יש בספר משהו קצת טווין פיקסי אבל הוא מוזר מדי בשבילי. הגעתי לאמצע אז כנראה אסיים.

מודעות פרסומת

»

      • לא אהבתי להניק. מטרנה משחררת. התינוק לא כל הזמן דבוק אליך. מישהו אחר יכול להאכיל אותו. זה עניין של איכות חיים. זה נורא מעייף להיות אמא חדשה. מכל מקום אני מאחלת לך בהצלחה.

      • מלכתחילה הרגלתי את נינה גם ציצי וגם סימילאק {אגב אני מעדיפה סימילאק כי מטרנה עושה לה כבד וגם מסריח לה עד השמיים את הקקי!! מה שהמטרנה לא עושה, לה לפחות..}, ככה היא התרגלה שכשאני לא בהישג ציץ {ישנה, בראיון עבודה וכדו’} אז אמא שלי או מולי נותנים לה בלי בעיות.

      • טוב, לא נכנסתי לפרטים. שני הבנים שלי גדלו על סימילאק ולא על מטרנה. ניסיתי להניק בהתחלה וזו היתה חוויה לא ככ נעימה.

      • היי ג’ול , כדאי שתתני לו קצת בבקבוק- לא בהכרח סימילאק את יכולה גם לשאוב.. אבל חשוב שהוא יתרגל לפיטמה האחרת {לא רק של ציצי או מוצץ} ולא ברגע האחרון לגלות שהוא לא אוהב בקבוק ובגלל שאת לא נמצאת איתו זמן ההסתגלות לבקבוק יהיה ארוך יותר

      • כשנגמור את המטרנה ננסה סימילאק. בינתיים זה רק פעם ביום אז זה לא נורא כל כך.
        יש פעמים שבהם ההנקה חביבה אבל עדיין כל דקה נמשכת נצח.

      • גם אנחנו אמרנו שנגמור את המטרנה אבל במקרה של נינה זה היה לה לא טוב {חוץ מהסירחון של הקקי היה לה כואב בבטן} אז זרקנו.. את יודעת- קיבלנו את זה עם כל השוברים שמקבלים בבי"ח.. אגב מטרנה שלחו לנו בדיוק היום בדואר עוד מנה בשקית {גם את תקבלי בערך בעוד חודשיים וחצי}, אם הייתי לייד המכולה של הנזקקים הייתי שמה את זה שם {בחיי- אני לא סתם אומרת! כל חודש חודשיים אני עטשה מיון ובדרך להורים של מולי עוצרים לייד מכולה כזאת} אבל הדבר הקרוב ביותר היה הפח…

      • דווקא ינאי מגיב לא רע למטרנה. בינתיים לא נרשמו גזים או קקי מסריח מדי. אבל אני ממש לא נעולה על החברה המסוימת הזאת. רק לא רמדיה…!

  1. אולי שווה לך לקחת סדרות מספריית הדיוידי הקרובה לביתך במקום להיות תלויה בחסדי הטלויזיה?
    יש אפשרות שמישהו ישמור על ינאי בזמן שאת תשלימי את שיעורי הנהיגה, כשתרגישי טוב יותר כמובן, פשוט נשמע שאת כבר כמעט יכולה לגשת לטסט וחבל על כל מה שהשקעת עד עכשיו…

  2. לאט לאט. קחי את הזמן להרגע ולהכנס קצת למסלול מסודר של הנקה (כל שלוש/ארבע שעות) אז יהיה לך יותר זמן וכח לעשות דברים אחרים.
    הצלחות

  3. לאט-לאט, זו רק ההתחלה-לה-לה! תוך זמן לא רב זה יהיה קצת פחות תובעני וכנראה גם תיווצר שגרה כלשהי.
    בשבועות הראשונים עשיתי הכל תוך כדי הנקה, ובעיקר גלשתי באינטרנט. היה לי קשה להתרכז לאורך זמן במשהו אחר.
     

    • גם אני עשיתי את זה ונשבר לי הגב כי הכיסא ליד האינטרנט לא ממש נוח.
      הפתרון שמצאתי הוא לתזמן את ההנקה ואחרי זמן מסויים להפסיק. בינתיים זה עובד לא רע.

  4. שאלה, בשיא הרצינות.
    בתור ילדה קטנה, אני לא מבינה את חייהן של האמהות-
    למה, נגיד יש עקרות בית, אלו שלא עושות כלום עם חייהן חוץ מטיפוח הבית והמשפחה, ומתלוננות שהן כל כך עסוקות?
    מה יש בטיפול בבית ובעיקר בילדים שכל כך מעסיק?
    כרגע, חוץ מהנקה (וכמה כבר הוא אוכל) והחלפת חיתול, זה לא נשמע כל כך קשה או מעסיק.

    • אני אשקר אם לא אומר שיש בדברייך נימה של זלזול.
      מה גורם לך לחשוב שהיום של עקרות בית נגמר ב"טיפוח הבית והמשפחה". את יודעת מה משמעות טיפוח הבית?
      זה לדאוג לאוכל, לסדר מיטות, לדאוג שהילדים ילכו לשלום וכשהם חוזרים זאת גם עבודה, בשעות שהם לא נמצאים צריך להספיק את הכל כדי שיהיה זמן להיות איתם ולחוות אותם ואולי בגלל זה נדמה שהן כאילו לא עושות כלום חוץ מטלנובלות ולסדר את הבית וכמה כבר צריך לסדר…
      את התשובה האמיתית- גם בלי להיות עקרת בית לימי, את תביני כשתהיי אם ואישה.
       

    • לגבי ההנקה נסי לשבת 40 דקות בלי לזוז כששתי הידיים שלך מחזיקות משהו ששוקל כ4 קילו וצובט לך גם בציצי ואחרי שעתיים של שינה בלילה….ואחרי שלוש שעות חוזרים על זה.
      ונסי להחליף חיתול ליצור שמפרפר לך ואחרי שהצלחת וכמעט סגרת אותו הוא משתין עליך עליו ועל על הסביבה ואת נאלצת לעשות את הכול מחדש. קרה קורה ויקרה.
      וכן, יש גם ערימת כלים ו2 כביסות ביום (לתלות להוריד לקפל ולשים בארון) וארוחות (אגב בכל אלה מטפל האישלי שיחיה)
       
      בקיצור לא כזה חופש גדול. ואגב עוד שלושה חודשים אני אתמודד גם עם זה וגם עם עבודה בחצי משרה פלוס….
      בקיצור-תיהני מהחופש שלך ומהנעורים.

      • אני חושבת שפגעתי בכמה אנשים פה.
        אני לא יודעת, בתור מי שמוצאת בלוגים של אמהות דבר די מעניין (גם ממרום 16 שנותיי), אני שואלת את עצמי שוב ושוב-
        בין החלפת החיתולים, ההנקה והכביסות, לא היה יכול להיות מקום, אפילו כשהבייבי בן כמה חודשים כבר ולא בתום חופשת הלידה הקצרה בארצנו, לצאת לעבוד?
        רק ככה נצעיד את המשק קדימה, ידידותיי.
        במיוחד אם העבודה מכסה את שכרה של המטפלת ונותרת שארית.
        ומי אמר שדווקא הנשים יוותרו על עבודה?
        ומה עם ללמד את הילד קצת עצמאות מגיל צעיר?
        ולסמוך על זרים?
        ולהתרגל?
        הבייבי לא שוקל 4 קילו לנצח…

      • והטון הציני שכנראה באמת נשפך במילותיי לא נוטף ממני בכוונה.
        פשוט זה המבט שלי מחוץ לעול םהאימהות…

      • אני בהחלט בעד עבודה ואני חושבת שהרבה נשים עובדות אם יש להן ברירה גם כדי לא להשאר רק בהגדרה של רעיה ואם אלא למצוא תחומים נוספים.
        מצד שני המצב הוא כזה שאשה הרבה פעמים עובדת כדי לשלם למטפלת ולפעמים מרוויחה פחות ממה שהיא משלמתוכך במיוחד בשנים הראשונות של האמהות לא משתלם להן לצאת לעבוד.
        אני עשיתי את השיקול של לעבוד כדי להשאר בשוק העבודה אבל אני מבינה את אלה שבוחרות שלא לעבוד.

      • האמת, אני מסתכלת על זה ככה-
        הערך הפמיניסטי.
        את המהפכה כבר עשו נשים אחרות, אבל את צריכה להתמיד!
        אז אולי, אבל באמת שאני לא אומרת את זה מתוך לב שלם, בשנים הראשונות עד הגנון לדעתי, כאלו בעבודה שלא משתכרים בה כל כך טוב, מעדיפות להישאר ולצפות בבייבי גדל. אבל מה עם אלו שהילדים שלהם בגילי, הילדים כבר עצמאיים, והאישה סתם בבית, בשביל לעשות מדיח? זה באמת חבל. ובאמת, כשאת בת 40 ומשהו ואין לך לאן לקום בבוקר, אולי תתחילי להבין למה אני מתכוונת.

      • גם לעשות מדיח זה משהו לקום בשבילו בבוקר.
        תראי זה ממש אינדיבידואלי- אני למשל לא יכולה לשבת הרבה בבית כי אני מתבטטת, חמותי-לעומת זאת, שבקרוב תהיה בת 60 מאז ומתמיד היתה עקרת בית והתאימה לזה- ותאמיני לי תמיד יש לה מה לעשות- אפילו עכשיו כשארבעת הילדים שלה מחוץ לבית והם נותרו רק זוג סבא וסבתא/בייבי סיטר {הבת הבכורה תהיה בת 40 בקרוב}.  ואני מעריכה אותה על ההקרבה הגדולה שהיא עשתה כשלא יצאה למצוא קריירה אלא טיפלה בילדיה- שאגב יש בינינם 5-3 שנים הבדל בין כל אחד לשני- אבל אם משווים את אז להיום הם לא היו מצליחים לעבור את החודש בלי לפחות חצי משרה שלה…

  5. הלו מותק, לא הייתי פה כל כך הרבה זמן שכבר הספקת להפוך לאימא בלי שאני אשים לב! לא רק בטן, אלא ג’קו קטן שאפילו כבר עבר את הברית!
     
     
    טונות של מזל טובבבבבב, ושיהיה הכי כיף בעולם!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s