פרידה מהסינמטק

רגיל

קראתי  באחד מהמקומונים שהסינמטק עובר לבניני האומה ויוצא לשיפוצים. שש שנים טובות מחיי ביליתי שם.


השנה הראשונה בה הייתי מנויה הייתה בשנת השירות לאומי (כן, עשיתי שירות לאומי ושנאתי כל רגע. עדיין יש בי צד שמצטער שלא הלך לצבא, לא ברור לי אם בצדק או לא).  בשנה הזאת זה היה נקודת האור שלי כי ממש הרגשתי שאני מתנוונת מבחינה אינטלקטואלית ואישית. בשנה הזאת רציתי להיות פסיכולוגית ושקדתי (בערך) על הפסיכומטרי. בקיצור קשה לי להאמין שזאת הייתה שנה כל כך קשה עם כל כך הרבה זמן פנוי שעכשיו אני יכולה רק לחלום עליו.


הייתי הולכת לבד לסינמטק. עוד לא הייתי סטודנטית ולחברותי זה נראה כמו מקום שבו מקרינים סרטים מוזרים ו/או זרים. אהבתי מאד לראות סרטים בספרדית ואיטלקית, גיליתי את בוניואל, גיליתי את אלמודובר וגם גיליתי שזה יכול להיות מאד נעים לראות סרט לבד. בסינמטק הייתה תחושת לגיטימציה לזה.


המשכתי גם באוניברסיטה ואז כבר הלכתי עם חברים ללימודים כי כמעט לכולם היה מנוי וזה הפך לחלק בלתי נפרד מהחיים הסטודנטיאלים שלי. גם הלכתי לפסטיבלי הקולנוע.הייתי בטוחה שכל החיים אני אהיה מנויה ואלך לסינמטק. אבל דברים משתנים.


בשנים האחרונות לא הצלחתי לשלב את הסינמטק בחיי. לא היה לי כוח ללכת לסרטים והרגשתי שאני עוברת תהליך בו אני פחות שייכת למקום. סגירת מעגל הייתה מבחינתי עבודה שעשיתי במסגרת הלימודים בניתוח מערכת הזמנת הכרטיסים של הסינמטק.


וזהו, עכשיו זה יהיה בבניני האומה ובטוח שזה לא יהיה אותו הדבר.

»

    • הסינמטק הוא מוסד ירושלמי (יש גם בת"א וחיפה). מדובר בבית קולנוע שמקרין כל יום מספר סרטים אחרים. בדרך כלל סרטים שלא מגיעים להקרנות מסחריות אבל לא רק. עכשיו למעשה סינמטקים מקרינים באיחור סרטים שכבר הוקרנו בהקרנות מסחריות.
      מנוי לסינמטק מקנה כניסה חופשית לכל הסרטים ללא הגבלה(פרט לסרטי פסטיבל). שווה ביותר. אני זוכרת את עצמי רואה לפעמים שני סרטים ביום.

  1. בביקור האחרון שלנו בארץ קפצנו לשם. חציית הגשר וכל המדרגות ממש ייאשו אותי, ואני זוכרת שחשבתי לעצמי כמה מכוער ומיושן המקום נראה, אבל הנוף נפלא. טוב שמשפצים.

  2. וואו, לא שמעתי על זה. את הסרטים דווקא יהיה נוח יותר לראות בבנייני האומה, אבל הנוף בסינמטק הוא irreplaceable. ממתי זה יהיה בבנייני האומה? גם "קקאו" ייסגר?

  3. גם לי היו כמה שנים נפלאות בסינמטק, ויש לי משם כמה זכרונות מתוקים.
    חבל שעושים שינויים. אהבתי אותו כמו שהוא.
    אולי רק האולם הקטן היה קלסטרופובי מדי.
     

    • מעניין איך זה יהיה אחרי השינויים. דווקא אהבתי את האינטימיות באולם הקטן.

    • פתאום חשבתי על כמה דוכן קפה קטן היה מוסיף.
      והפוקצ’ה ב"קקאו" שולתת ביותר…. (אבל, כאמור, השירות חרא).
      פתאום חשבתי על זה שאף פעם לא הייתי בסינמטק ת"א… מעניין איך זה שם.

      • די נחמד (רשמים מכנסי אייקון בלבד, כמובן).
        אבל אם כבר אוכל, אני ממליצה מאוד על מתוקה (זה ליד). אוכל שחבל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s