לרדת בגדול

רגיל

אתמול ראיתי באיחור מה שני פרקים של סידרת הריאליטי שבה שתי קבוצות מתחרות על ירידה במשקל, ועומדות בפני פיתוים אכזריים בצורה קיצונית שההפקה מעמידה בפניהם כמו לעשות קינוחים ולמכור אותם או לעמוד בפני בופה עשיר בבית המלון.


זה החזיר אותי לתקופה שהייתי ב"שומרי משקל". היו לי שני גילגולים שם ובשניהם לא הגעתי למשקל הכבוד, אם כי הייתי קרובה לשם. משקל הכבוד הוא משקל היעד שאליו אני אמורה להגיע ויותר מזה-להשאר שם.


המסקנות שלי מהסדרה ומהחוויה האישית שלי היא שאנשים יודעים טוב מאד בדרך כלל מה הם אמורים לאכול כדי להיות רזים וממה להמנע אבל יש גורם רגשי מתערב וכאשר הוא גובר על מידת המוטיבציה לרזות ישנה נקודת שבירה. מין מאבק בסיסי בין הרגש לשכל. התחרות בינהם בהחלט היוותה תמריץ (וכמובן מצלמות הטלויזיה) אבל מצד שני דווקא בזמן התחרות היה להם צורך חזק בנחמה. באוכל יש משהו מאד מחבק ומנחם.


בזמן ההריון אני נאחזת יפה באימרה שבהריון לא עושים דיאטה, ולמזלי לא עליתי יותר מדי. עם זאת, אני בטוחה שאחרי ההריון אני אצטרך לחזור למסגרת אכילה יותר נוקשה כדי להיות במשקל סביר ולא בעודף משקל שמסכן אותי מבחינה בריאותית. אני מקווה שאהיה חזקה מדי מבחינה רגשית כדי לעמוד בזה ולאכול נכון. הבעיה היא שאני אצטרך להתמודד עם המון לחצים של מעבר דירה והורות חדשה ועדיין קשה לי לדמיין את עצמי בתוך זה.


אז בזמן ההריון אני די מתנחמת באוכל ומרשה לעצמי הרבה יותר מאשר בזמנים רגילים (כמובן כל עוד המשקל שלי סביר ביחס לגיל ההריון).


ו"שומרי משקל" הייתה מסגרת נהדרת בשבילי כי פגשתי שם את האנשים הנכונים שהיה נעים לי לחוות איתם את חוויית הירידה במשקל ואת התהליך.


מעניין אותי אם אצליח להגיע ליעד בכוחות עצמי (בגלל חסרון כיס בעיקר).בנוסף, הלכתי בשני הגלגולים לשומרי משקל עם אמא שלי והיה לנו נהדר לחוות את החוויה יחד.

»

  1. התוכנית לרדת בגדול נותנת לי המון כוח להמשיך הלאה. רק עכשיו חזרתי שוב לירידה מסודרת ואני נהנית פתאום מהשליטה שלי בגוף שלי..
    בסופו של דבר זה הכל שאלה של משמעת עצמית. אם את לא באמת רוצה כנראה שלא באמת תצליחי

    • גם אני הרגשתי סוג של זריקת מוטיבציה מהתוכנית. למרות שמדובר בהקצנה של כל המושג דיאטה וממה שראיתי זה בתנאי מעבדה.
      משמעת עצמית זה מושג מאד חמקמק. כשהייתי בשיאי ממש נהניתי מהדיאטה ומהשליטה .

  2. אני עושה דיאטה בליווי של דיאטנית של קופ"ח, זה לא יקר (רק עלות תלת-חודשית לביקור אצל רופא מקצועי) ונכון שאני כבר כמה חודשים תקועה אבל זה בגללי, לא בגללה.
     
    בעקרון יש לי עוד 5 קילו למה שאת מכנה בפוסט משקל הכבוד.

      • טוב, הורדתי כבר שמונה…
         
        אישית הייתי רוצה להוריד עוד שמונה אבל ההיתקעות הארוכה גורמת לי להסתפק בלהגיע למשקל הבריא ולהישאר בו, בתקווה שאצליח!

      • מכירה את ההתקעות על חמשת הקילו האחרונים.גם מבחינת מוטיבציה התחושה שלי היא שלא דחוף לי להורחיד אותם. אבל האתגר האמיתי הוא לשמור על ההישגים ולא לעלות. ושמנת הקילו שהורדת הם הישג יפה מאד.

  3. דווקא לי מאוד לא מתאימות כל המסגרות החברתיות, אבל השיטה של שומרי משקל היא אכן טובה.
    אגב, אני מקווה שלא הבהלתי אותך בסיפורי השמנת ההריון/פוסט-לידה שלי, לפי מה שאני רואה בסביבתי אני מקרה חריג. באמת!

    • לא הבהלת אותי. אני יודעת שאצל כל אחת זה שונה. אבל כמו שאני מכירה את הגוף שלי ואת עצמי אני עלולה להשתולל אחרי הלידה מבחינת זלילות ואז להגיע לעודף משקל רציני.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s