משפחתי וחיות אחרות

לאחרונה הצטרפה לנו תוספת חדשה למשפחה(לא גריגורים עוד לא יצא).  זה התחיל בערב רגיל הבעל מפנה את תשומת לבי לעובדה שנדמה לו שהוא ראה זנב מהחור של צינורות הדוד במקלחת: לא בטוח אם זנב לטאה או זנב עכבר. אני כמובן מעדיפה לחשוב שמדובר בזנב לטאה כי מה שאני לא רואה כידוע לא קיים.

לפני שהלכנו לישון האישלי אומר לי, בואי תפתיעי אותו ונראה מה זה אני פותחת את הדלת ורואה שלזנב המדובר מחובר תחת שמנמן ביותר. כמובן שכל ההורמונים הנשיים שלי פרצו החוצה ופרצתי בצווחות היסטריות. האישלי אמר: תשמחי, אנחנו עוברים דירה. אמרתי לו: כן-בספטמבר !

בקיצור החלטנו לכנות את התוספת החביבה ג'י לו או ג'ני פרום דה בלוק (בגלל התחת המכובד) ולהזמין מדביר.

אבל דיירת המשנה החליטה שלא מספיק להראות לנו את התחת. היא החליטה להראות לנו מי בעלת הבית.  וכך אנו שומעים אותה נוגחת בדלת, משל הייתה חתול שמבקש להכנס הביתה. האישלי ואני הסתכלנו מבועתים אחד בשני. אחר כך ג'ני החליטה שהיא גם רוצה לנפץ לנו משהו (לא העזנו לבדוק מה ובבוקר ראיתי שלא בקרם גוף ללין שלי מדובר. למזלה של ג'ני כי הייתי מולקת את ראשה במו ידי) וכן שמענו קולות של ריקודים. כנראה שהגברת החליטה על מסיבה לילית. אני הפסימית מבין שנינו חשבתי שהיא הביאה חברים, הבעל האופטימי חושב שהיא חגגה לבד.

וכך ישנתי שעתיים והאישלי גם זה לא. ןהגריגורים הצטרף לחגיגה וזז בהיסטריה בבטן שלי. היסטריה זה דבר מידבק. מזל שהוא לא בחוץ.

נקווה שהעכבראי הלא הוא אדון מדביר או מלך עכברוש יבוא במהרה להושיע אבל יש חשש שישארו גופות בשטח. איייכס.

מזל שג'ני החליטה לא להגיח כשהאישלי היה בחו"ל כי אז הייתי עוברת לגור באוהל בחוץ.

אני מדמיינת אותה חוגגת על אמבטיית קצף כשאנחנו לא בבית. בכל מקרה התקלחתי הבוקר במהירות היסטרית שמא היא תראה אותי ערומה.