חברות

רגיל

אתמול התכנסה "הרביעיה" המונה אותי ועוד שלוש חברות מתקופת התיכון. אנחנו נפגשות ארבע פעמים בשנה בימי ההולדת. א' וב' רווקות וג' ואני נשואות. לג' יש ארבעה ילדים. זה מדהים בעיני שכמה שהחיים דינמיים עדיין אנחנו נהנות מהפגישות האלה.


אני חייבת לציין שבאתי לכינוס בתחושת מירמור קל. הפגישה הייתה אצל ג' מתוך התחשבות בעובדה שיש לה ארבעה ילדים ויותר קשה לה להתארגן (האחרון תינוק). ג' גרה בנקודה הכי רחוקה בשכונה שהיא פחות או יותר בקצה השני של העיר (ביחס לשכונה שלי כמובן). למרות תחושת המירמור אני נורא שמחה שנפגשנו ושעשינו את זה אצלה. הילדים שלה הם מאד אנרגטיים וחששתי שיהיה כמו בפעם הקודמת (ילד א' מוצא לנכון לדפוק בפטיש וילדה ב' מוצאת לנכון לצרוח-ילדים נורמליים לכל הדעות).


אז הפעם הרגשתי שונה כלפי הילדים. הבנתי את הצורך של כל אחד בתשומת לב אישית והם מצידם נתנו לנו קצת מרחב. התחלתי גם לדמיין את עצמי בסיטואציות של אמהות ופתאום חשבתי על הצדדים החיוביים והמהנים בזה, דבר ששכחתי קצת בתוך כל הדאגות.ישבנו שעות יחד וכל כך נהנינו לדבר על מגוון נושאים ושמחתי מאד שיש לי את החברות שלי ושלמרות השינויים שעברו על ג' יש לנו יותר מן המשותף. (ג' הייתה החברה הכי טובה שלי. כיום המונח חברה הכי טובה קצת מתרוקן מתוכן כי אופרציונלית התואר משתנה בהתאם לתקופות ולצרכים של כל אחת וזה גם שונה כשיש בן זוג). עם א' ו ב' המצב שונה כן הן הצטרפו לרביעיה יחסית מאוחר (בסוף התיכון). הקשר שלי איתן טוב אבל זה מאד שונה כאשר החברות שלך רווקות, עולם התוכן משתנה. הן נהדרות אבל את לא זמינה אליהן כמו פעם.


נחזור לג', היא הסיעה אותי הבייתה וישבנו במכונית שלה ודיברנו כמה שעות. שתינו נזכרנו בפעם ההיא שחזרנו מבילוי ודיברנו עד חמש בבוקר וההורים של שתינו השתגעו מדאגה.


ג' השתנתה מאד מבחינה דתית, היא דתיה על גבול החרד"לי ואני, כידוע חילונית מאד. בכל זאת הצלחתי לדבר איתה על התחושות שלי כלפי הברית ולנסח את כל מה שאני חושבת והיא גם הבינה אותי.


אני חייבת לציין שבהתחלה השינוי הדתי שלה מאד הפריע לי במיוחד שהוא בא בעקבות נישואים לגבר מרקע מאד שונה ממנה עם משפחה בעייתית מאד. אני שמחה שעברתי אתץ המשבר בתחושות האישיות שלי כלפי החיים שלה , מעבר להפנמה השטחית משהו שאלה החיים שלה.אתמול הבנתי שהגעתי למצב ששתינו מקבלות קבלה אמיתית אחת את השנייה.


היא סיפרה לי שהיא כבר שומרת בגדים בשביל הפיצי שלי. זה מאד ריגש אותי.

מרגישה שהרווחתי מחדש חברה.






היום עשיתי שיעור על רכב אוטומטי והרגשתי שיש לי הרבה יותר סיכוי להוציא רשיון בזמן קצר. גם המורה המקסים שלי אמר לי את זה למרות שזה כרוך מבחינתו בהפסד של תלמידה שיכולה הייתה להיות מכרה זהב בשבילו. אני מאד מעריכה את היושרה שלו.


תהיה לי מורה (בקמץ). היא נראית כמו שאתם מדמיינים מורה לנהיגה ויש לה מבטא של קורין אלאל (נקודה לזכותה מבחינתי). היא עושה רושם רציני.






היום נרשמנו ללידה. קיבלתי מחמאה על צבע השיער שלי מהפקידה. שאלו אותי מה יהיה שם התינוק ולקח לי שניה להבין שהם מתכוונים לשם משפחה..


כנראה שלא אלד באסם, אחרי הכל.

»

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s