על נהלים פטריארכליים מעצבנים

רגיל

הידעתם שבהרשמה ללידה דרושה בנוסף לתעודת הזהות של האם תעודת הזהות של האב? ולא, ספח לא מספיק.


קראו לי קיצונית, קראו לי פמיניסטית מיליטנטית שורפת חזיות הנקה קראו לי למקום שיש בו מזגן וגלידות ואז אני גם אבוא אבל :


מה אם הייתי אם לא נשואה/גרושה/חד הורית מתרומת זרע/לסבית גם אז הייתם מטרטרים אותי ככה?


לפחות הפקידה שאלה אותי אם אני נשואה, כך שהאופציה קיימת במעמקי התודעה אבל לא צריך קצת לעדכן את הנהלים?!


לא התעצבנתי ככה מאז שבבנק של הבנזוג היו חייבים הוכחה שאנחנו נשואים כדי לצרף את שמי לחשבון שלו. זוגות לא נשואים לא זכאים לפתוח חשבון משותף ?


ומה שהכי אבסורדי זה שכל הדברים האלה מעצבנים אותי אחרי שכבר עשינו את הצעד(נכנענו לשלטונות) והתחתנו. האפליה הזאת בין זוגות נשואים ללא נשואים ממש מקוממת.

ואם לא די בכך אני קוראת אצל שיר דמע  על מה שזוגות עוברים ברבנות. אני אישית לא נתקלתי ברמה כזו של אטימות וחוסר רגישות מצד הגורמים הרבניים אבל מכיוון שיש לי רקע דתי ידעתי להדוף שאלות מסויימות באופן שחילונית לא תדע (בעיקר במה שקשור לספירת הימים של המחזור. שימוש בטרמינולוגיה הנכונה עושה פלאים) זה "מאד נעים" שכל פקיד מושתן מתעסק לך בימי המחזור שלך ולא סומך עליך שתספרי נכון את הימים…


(הרב ומדריכת הכלות שלי היו בסדר גמור אבל זה לא חוכמה כי הם גם מכירים את המשפחה אז זה לא משקף כלום).


מכרה שלי מתחתנת פעמיים פעם אחת ברבנות כדי לצאת ידי חובה עם נזק כספי סביר ופעם אחת באולם עם רבה רפורמית. החתונה שלה ברבנות הייתה טראומטית.


חברתי שהייתי בחתונה שלה לא מזמן הייתה ממש זועפת בחופה. היא לא סבלה את הרב ועשתה הכל לפי הפרוטוקול כי היא פחדה שהוא יעשה לה בעיות.

ואני לא רואה שהולכים לחולל פה שינויים גדולים….

»

  1.  ממסד הרבנות חשוב.
    השחיתות ממש לא.
    חבל מאוד שאלה הפנים שמוצגים ע"י פקידים נטולי איכפתיות ואהבת הזולת.
    בין אם זה בנושאי כשרות ובין אם זה בנושאי חיתון.
    מקווה שיהיה מי שיקבל את הכח ויבצע מהלך אמת של רה ארגון מנגנוני הרבנות המסורבלים.

    • אני מסכימה איתך שצריכה להיות אפשרות למי שרוצה להתחתן אורתודוכסי לעשות כן. ושהרבנותהיא מוסד חשוב.
      אבל
      הרבנות צריכה לתת  שירותי דת לכלל אזרחיה היהודים ולכן צריך זיהיו בה נציגים רפורמים וקונסרבטיבים וכמובן אורתודוכסים מתונים (כרגע יש רוב לחרדים)
      ולגבי השחיתות והיחס, זה כבר עניין אחר שחיוני ממעלה ראשונה לטפל בו.
      כל עוד יש ברבנות רוב לחרדים שכידוע אינם סובלניים כלפי תפיסות עולם שונות  אס אין סיכוי לשינוי מבחינת היחס לחילונים (אם כי למען ההגינות אני בהחלט מקבלת את האפשרות שיהיו שם גם אנשים איכפתיים וסובלניים ברמה האישית שבזכות היותם כאלה יתנו שירות ראוי).

  2. מפחיד. עם הזמן רקמתגברת השמחה שלי על כך שבחרנו להתחתן בקפריסין.
     
    זה קצת מפחיד להביא ילדים למדינה הזו ולעולם הזה. לפעמים הוא נראה כל כך חשוך וחסר תקווה..

  3. גם אצלי כל תהליך הרבנות היה לצאת ידי חובה או נקרא לזה מתן כבוד למסורת ולמשפחה, משהו שלמשל בת דודה שלי החליטה לא לעשות ובחרה להתחתן חתונה אזרחית בקפריסין ואת בנה לימול ע"י רופא ולא מוהל כשרק ההורים שלהם נכחו שם. אין לי בעיה עם זה-זהו רצונה, אבל לא הכל עושים לפי הרצון. חווית המקווה היתה בשבילי טראומטית-למשך חודש שלם צחקו עלי שהתעצבנתי מה"כ-ש-ר" אחרי כל טבילה- ואת בוודאי רואה את זה בעין אחרת, של טהרה.
    את מדריכת הכלות העברתי בשעתיים של הנהון מולה והיא לא חידשה לי ממש על עולם הנשים, העיקר שהיא נתנה לי אישור לתת לרב שעברתי הדרכה.
    הרב שלנו היה מקסים, הוא נתן לנו לבחור סגנון, את כל הטקס כולל הברכות הוא עשה ב7 דקות {יש ראיות בקלת החתונה} ומיד ברח בלי שניתן לו כל תמורה- רק יומיים אחר כך ביקש שניתן לנהג המונית שהיה גם העד שלנו תמורה לנסיעה.
    אגב- ת.ז היתה הדרישה היחידה של הבנק לצירוף השם שלי לח-ן שלו כשלא היינו נשואים… רק אח"כ כדי לשנות את שם המשפחה הבאנו את תעודת הנישואין.. לא סיפור גדול! כך שאם מישהי לסבית/חד הורית/בהריון מתרומת זרע- פשוט רושמים את

    • כנראה שבבנק שלך זה אחרת…
      לגבי שחיתות: גם אצלינו לא נתקלנו בעניין השחיתות . הרב שלנו התעקש לא לקבל כלום וגם מדריכת הכלות הייתה בסדר גמור ולא ניסתה לדחוף לי מידע לא נחוץ.ואפילו התחמקתי מללכת למקווה אבל זה באמת סוג של יוצא מן הכלל.
      גםא ני מעדיפה שהמוהל של בני יהיה רופא ולעשות את זה בפורום מצומצם. מבחינתי עצם המעשה של חתונה דתית ומילה הם פשרה וסוג של התחשבות בסביבה, אני מסכימה  שאי אפשר חלהיות מנותקים לגמרי מענייני מסורת אבל האידאל בעיני הוא לעשות לפי המסורת רק באוםן מעודכן ומתאים יותר לחיים היום וזאת המדינה לא מאפשרת.

  4. נדמה לי שאספת כאן כמה דוגמאות קיצוניות. הרי אנשים מתחתנים כל יום, ותלונות יש רק אחת לכמה זמן…
     
    אני באמת לא מוצאת שום דבר רע בחתונה לפי המסורת.

    • מה שהכי מפריע לי זה העדר היכולת לבחור בחתונה שתשקף את הזהות שלך ואת מי שאתה גם באופן המסורתי. כי בעיני הטקס עצמו הוא הדבר הכי חשוב ולא המוסיקה/ריקודים/אטרקציות. ואם אתה סופר את הדקות בטקס עצמו יש כאן בעיה וטקס בו האשה פאסיבית לגמרי מאד לא מתאים לי.
      אנשים לא מתלוננים על היחס של הממסד הרבני כי הם לוקחים את זה כנתון אבל למה אין ברבנות אשה שמסבירה על טהרה מנקודת מבט לא חרדית, עם כל הרצון הטוב זה בעייתי אפילו אם היא עצמה תהיה בסדר. וכנ"ל הרבנים. לזוג צריכה להיות הזכות לבחור רב לפי תפיסת עולמו.

      • {{לא יודעת למה אבל ממה שהספקתי לקרוא אצלך חשבתי שאת דווקא יותר פונה לכיוון הדת}} את צריכה לראות טקס גירושין ואז תתרגזי בכלל על מה שעושים  שם לאישה…אבל את בעצמך אומרת שזה טקס-וזהו.
        הכל זה טקסים, ברית המילה שאת יכולה לפרש אותה כאקט של התעללות בכפיה שהרי חותכים חלק מגופו של הילוד בטוענה של ברית עם השם. {אצלנו זה עוד בגיל שהוא לא זוכר כי המוסלמים עושים את זה בגילאים גדולים, לנשים ולגברים…}.
        אם תחשבי על זה- אין ברבנות אישה שמסבירה על טהרה מנקודה לא דתית כי חילוניות ממילא לא עושות את זה- זה רק טקס טיהור, המים ש"באים מהגשם" לא באמת יטהרו אותך יותר טוב מהדוש באמבטיה- ושם את לא צריכה לפסק אצבעות ידיים ורגליים ולהפריד את שערות הראש ע"י סירוק לפני הכניסה למקווה…

      • טקס החתונה כשמו כן הוא, הוא רק טקס, כל עם וכל עדה עושים את זה בדרך שלהם אבל בסופו של דבר המשמעות היא איחוד בין זוג אנשים שבחרו למסד את אהבתם {פעם זה לא היה מבחירה.. תחשבי על זה גם כך…}.
        צריך לשמור על איזה צביון מסויים כי בכל זאת- אנחנו לא מוסלמים שחותכים לבחורה את הדגדגן בגיל העשרה, ולא נוצרים שטובלים את הילדים במים קדושים {קדושים?, בערך כמו שהמים שבמקווה הם באמת מי גשם…}. אז כמו שאת פסח חוגגים ואת ראש השנה ואת חנוכה וסוכות- שהם גם טקסים בפני עצמם, כך גם "עושים" את הטקסים הפחות נעימים- כי בזאת אנחנו נבדלים מן השאר. ואני-כמו שאני נשמעת לך אולי קצת דתיה- הכי אתאיסתית, אבל חונכתי ביהדותי ואת ילדי אלמד גם על יהדותם- הם יבחרו מה לעשות עם זה כשיגדלו- בדיוק כמו שאני עשיתי, בדיוק כמו שבת הדודה שלי עשתה.

  5. לגבי מדריכת כלות ברבנות, לא ציפיתי למדריכה חילונית אבל מה עם הזרמים הרפורמי/קונסרבטיבי?
    מהמקווה נמנעתי כי היה לי צורך במחאה צנועה ולא היו לי כוחות להתמודדות נוספת עם הממסד הדתי. חוץ מזה שהלכתית לא הייתי צריכה כי התחתנתי בהריון.
    עם הברית בכי קשה לי כי יש בזה סודג של התעללות (ניתוח לעולל בלי הרדמה…) . את הזכרת את מילת הנשים. אני לא חושבת שזה אותו הדבר אבל מבחינת החשיבות שיהודים מיחסים לברית זו אותה חשיבות שבתרבויות אחרות מיחסים לכריתת הדגדגן ואף אם לא תמנע את זה מביתה כי אחרץ בעתיד היא לא תוכל להתחתן.
    אנחנו נעשה ברית בגלל שאין לנו אומץ לצאת באופן כל כך גורף נגד הזרם על חשבון הילד, שיש סבירות שהוא ירצה ברית בגיל מבוגר ואז זה מסובך יותר. אבל זה לא אומר שאני שלמה עם ההחלטה. זה סוג של החלטה רציונלית אבל קשה מאד.
    ואני שמחה תמיד לשמוע גם דעות שונות משלי, אז אין מה להתנצל…
     

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s