להפרד מדברים ישנים

רגיל

אתמול התקשר אלי לסלולרי אבא שלי עם טון לחוץ של ערב פסח. ידעתי מה הוא הולך לשאול:

בקשת מנדט לזרוק דברים. הוא שאל אותי על מכתבים ישנים. לא יודעת מה השתלט עלי ואמרתי לו שיזרוק אותם. חשבתי על זה שזה חלק מתקופה בחיים שלי שהייתה טובה מאד מבחינות מסויימות ופחות טובה מבחינות אחרות. היו לי המון חברים לעט ואני עד היום זוכרת בגעגוע את הציפיה למכתב בתיבת הדואר.

אבל… אין לי זמן לשבת ולקרוא את המכתבים שוב. אין לי מקום לאחסן אותם אצלי בבית ולא הוגן לדרוש מההורים שלי להיות מחסן.

הרגשתי גם הקלה מסויימת מהידיעה שיש לי את היכולת להפרד מחפצים ודברים ותקופות, כדי פנות מקום לדברים חדשים.

»

  1. אני עושה סדר דומה בעצמי. אלה דברים שמאוחסנים בראש, והרי לא צריך לאחסן אותם פיזית אם אנחנו אף פעם לא מתפנים לעיין בהם. ולא צריך לחיות בעבר…

  2. נכון. מאוד חשוב לדעת להרפות מדברים ישנים ולפנות מקום לחדש, כמו שאמרת. בייחוד שאת מצפה גם למישהו חדש…

  3. אני בן אדם שממש קשה לו לזרוק…
    במיוחד מכתבים… אי אפשר לדעת מתי מש נצתרך חיוך וזה יהיה הדבר שיוכל לתת לנו אותו….

    • גם אני הייתי כזו…
      אבל כשהתחושה היא שכשלא זורקים החפצים מעיקים על הנשמה ותופסים מקום שיכול להיות של דברים אחרים אז הזריקה היא סוג של קתרסיס.
      טוב שעם הטכנולוגיות של היום גם חומר רגשי תופס פחות מקום..

  4. מצד אחד אני מהזורקות בגדול. מצד שני מכתבים זה משהו שאני מתקשה מאוד לזרוק. מכתבים ועבודות מהאוניברסיטה, מאיזושהי סיבה לא ברורה

  5. אם קראת את אחד הפוסטים האחרונים… את יודעת שבחיים לא הייתי נותנת להורים שלי מנדט לזרוק לי מכתבים (האמת, את זה הם לא מעיזים לבקש)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s